בצלאל

פירוש השם בצלאל – משמעות ומקור

בצלאל הוא שם עברי עתיק ומרשים במיוחד, שמשמעותו "בצל אל" - בצלו של אלוהים או בחסותו של אלוהים. השם מורכב משני חלקים: "בצל" שפירושו צל או חסות, ו"אל" שהוא אחד משמות האלוהים. השם מופיע בתנך בדמותו של בצלאל בן אורי בן חור, ממטה יהודה, שהיה האומן והאמן הראשי שנבחר על ידי משה רבנו לבנות את המשכן במדבר. בצלאל התואר כאדם שניחן ברוח אלוהים, בחכמה, בתבונה ובדעת, ובכל מלאכה - במיוחד בעבודות זהב, כסף ונחושת, בחריטה באבנים ובחרושת עץ. בשל המורשת המקראית הזו, השם בצלאל הפך לסמל של יצירתיות אמנותית ומלאכה מעולה, וזו הסיבה שבית הספר המפורסם לאמנות ועיצוב בירושלים נקרא על שמו. אנשים הנושאים את השם בצלאל נתפסים לרוב כבעלי כישרונות אמנותיים, יצירתיים ומדויקים, עם חוש אסתטי מפותח ויכולת לראות את היופי בפרטים הקטנים. הם נחשבים לאנשים מסורים, בעלי מיומנויות מעשיות גבוהות, ובעלי חיבור רוחני עמוק לעבודתם ולייעודם.