בת שבע

משמעות השם בת שבע

בת שבע הוא שם עברי עתיק ומרתק, שמשמעותו "בת השבועה" או "בת השבע". השם מורכב משני חלקים: "בת" שפירושו בת או ילדה, ו"שבע" שיכול להתפרש כמספר שבע - מספר המסמל שלמות וקדושה במסורת היהודית, או כשבועה והבטחה. בת שבע היא דמות מרכזית בתנך, אשתו של אוריה החתי ולאחר מכן אשתו של המלך דוד ואם המלך שלמה. סיפורה מופיע בספר שמואל ב', והיא זכורה כאישה יפת תואר ובעלת השפעה רבה בחצר המלוכה. למרות שתחילת סיפורה טרגית ושנויה במחלוקת, בת שבע הפכה לאם מלך והייתה מעורבת באופן מכריע בהעלאת שלמה לכס המלוכה. נשים הנושאות שם זה נתפסות לעתים קרובות כבעלות יופי פנימי וחיצוני, חוזק אופי ויכולת להתמודד עם אתגרים קשים. הן נחשבות לנשים בעלות נוכחות מרשימה, חכמות ובעלות יכולת השפעה על הסובבים אותן, תוך שמירה על כבוד עצמי ומעמד גם בנסיבות מורכבות.