חברה הסתירה ממני הריון - האם יש לי סיבה להיפגע?

שבוע 5+3 הגיוני כאבים מטורפים ברחם? כאבים שהעירו אותי מתוך שינה וצרחתי לאלוהים

היי בנות אשמח להתייעצות כנה ואמיתית אני ובן זוגי כמעט 4 שנים ביחד בני 28 גרים ביחד כבר כמעט שנה בדצמבר האחרון עשינו שיחת יחסינו לאן מבחינת עתיד משותף, הוא הבטיח לי שתהיה הצעה בארבעה חודשים הקרובים הסתכל לי בעיניים ונתן לי מילה, מאז אני בציפייה מאוד גדולה מחכה לזה מאוד וכל חודש שמתקרב אני אומרת הנה זה החודש שלי חשוב לי לציין שהקשר בינינו מאוד טוב אנחנו חברים טובים ומסתדרים טוב בלי עין הרע אבל יש לו נטיה למרוח דברים, ואני רואה שהדד ליין עובר והוא עדיין לא הציע יש הרבה לחץ וציפייה מהסביבה שלי וזה מאוד משפיע עלי, אנחנו מאוד פתוחים וכנים ולפי מה שאני מבינה הוא עדיין לא הזמין לי אפילו את הטבעת מבחינתי זה כבר מעבר ללחץ חתונה למרות שמאוד מאוד התפשרתי ועמדתי בלוז שלו זה לעמוד בהסכם, במילה שלך כל מי שחיכתה ככה לטבעת יכולה להבין אותי, זה לא רק הלחץ להתחתן זה הרצון להתקדם,לבנות את המשפחה שחלמתי עליה אבל זה פשוט מבאס שאני צריכה כל הזמן להיות בציפייה ולהתאכזב ואני אומרת לעצמי, מה נותר לי לעשות? לאיים? להציב דד ליין חדש ואז מה? לקום וללכת? אני באמת לא יודעת מה לעשות, נכון שזה הורס לי אבל אני חושבת שזה באמת באמת לגיטימי להתבאס אחרי שאני בציפייה כלכך גדולה אני באמת אשמח שתייעצו לי מה לעשות כי בתקופה האחרונה אני מתפרקת הרבה, מבואסת ופשוט לא יודעת מה לעשות תודה שקראתן עד פה ❤️

אני החלטתי לשים סוף לזוגיות שלי עם הבן זוג (לא התחתנו יש לנו 2 ילדים ביחד) אני בת 24 עוד מעט מרגישה שהוא כבר לא נמשך אליי אחרי הלידה הראשונה הוא אמר לי שכשהוא היה בלידה זה גרם לו להתרחק ממני ולא להימשך הריון שני קרה בטעות הכל מאת ה׳ כנראה אולי זאת הייתה המתנה שלנו שהייתה צריכה לחבר אותנו אבל שוב הבת שלי בת חצי שנה אין לנו סקס כבר יותר מ8 חודשים גם בהריון הוא לא נגע בי בכלל הוא לא ישן איתי אפילו באותה מיטה הוא מאונן בפורנו קיצור לא נמשך אליי הסברתי לו שהכול משתנה הבאתי לו 2 ילדים אבל הוא אפס קשה לו להודות שהוא לא נמשך ולא אוהב גבר ולא מחפש תירוצים קיצור החלטתי לשים לזה סוף כי אני בבית כמו שפחה אני 24/7 עם הילדים אין לי חיים אין לי חברים הבן זוג עובד או נמצא עם חברים ואם הוא בבית הוא לא עוזר לי בכלל הוא רק תקוע בטלפון והגעתי למסקנה שחרא לי ככה לא באלי לחיות הכי טוב שניפרד הוא זרק לי עקיצה שאף אחד לא ירצה אותי עם 2 ילדים ואני כל החיים יהיה לבד ועדיף לי להישאר איתו ואני פתאום מודאגת אבל אמרתי לעצמי אז מה מי שלא ירצה אותי עם 2 הילדים לא צריך יש לי אותם וזה הכי חשוב לי אבל מצד שני באלי להרגיש אהבה סקס חיבוקים נשיקות מתנות ואפילו מחמאות הוא אפילו חיבוקים לא מביא לא מחמיא ונמאס לי בטוח מישהו ירצה אותי נכון? הוא מוריד לי את הביטחון אבל קשה לי לחיות איתו יותר אני מרגישה פה כמו שפחה אין עזרה אין אהבה נמאס לי

אני שבוע 21 והתחלתי היום לעשות פילאטיס מכשירים הרופא אמר שזה בסדר מישהי יכולה להגיד לי מנסיונה?