אני החלטתי לשים סוף לזוגיות שלי עם הבן זוג (לא התחתנו יש לנו 2 ילדים ביחד) אני…

אני החלטתי לשים סוף לזוגיות שלי עם הבן זוג (לא התחתנו יש לנו 2 ילדים ביחד) אני בת 24 עוד מעט מרגישה שהוא כבר לא נמשך אליי אחרי הלידה הראשונה הוא אמר לי שכשהוא היה בלידה זה גרם לו להתרחק ממני ולא להימשך הריון שני קרה בטעות הכל מאת ה׳ כנראה אולי זאת הייתה המתנה שלנו שהייתה צריכה לחבר אותנו אבל שוב הבת שלי בת חצי שנה אין לנו סקס כבר יותר מ8 חודשים גם בהריון הוא לא נגע בי בכלל הוא לא ישן איתי אפילו באותה מיטה הוא מאונן בפורנו קיצור לא נמשך אליי הסברתי לו שהכול משתנה הבאתי לו 2 ילדים אבל הוא אפס קשה לו להודות שהוא לא נמשך ולא אוהב גבר ולא מחפש תירוצים קיצור החלטתי לשים לזה סוף כי אני בבית כמו שפחה אני 24/7 עם הילדים אין לי חיים אין לי חברים הבן זוג עובד או נמצא עם חברים ואם הוא בבית הוא לא עוזר לי בכלל הוא רק תקוע בטלפון והגעתי למסקנה שחרא לי ככה לא באלי לחיות הכי טוב שניפרד הוא זרק לי עקיצה שאף אחד לא ירצה אותי עם 2 ילדים ואני כל החיים יהיה לבד ועדיף לי להישאר איתו ואני פתאום מודאגת אבל אמרתי לעצמי אז מה מי שלא ירצה אותי עם 2 הילדים לא צריך יש לי אותם וזה הכי חשוב לי אבל מצד שני באלי להרגיש אהבה סקס חיבוקים נשיקות מתנות ואפילו מחמאות הוא אפילו חיבוקים לא מביא לא מחמיא ונמאס לי בטוח מישהו ירצה אותי נכון? הוא מוריד לי את הביטחון אבל קשה לי לחיות איתו יותר אני מרגישה פה כמו שפחה אין עזרה אין אהבה נמאס לי