אחרי לידה 3 וחצי חודשים. נהנית מהקטנציק אבל כל הזמן מרגישה שקשה לי. בעלי עוזר…

לא יודעת אם מעודד אותך לשמוע אבל אצלי הילד בן שנה וחצי כמעט ואנחנו לא מקבלים וגם לא קיבלנו שום עזרה, בכלל. מהרגע שנולד.. מעולם לא השארנו אותו לישון עם מישהו אחר ואף אחד לא שמר לנו עליו. ההורים שלנו צעירים יחסית, עובדים ועסוקים וגם לא גרים קרוב אלינו. רואים אותם פעם בשבוע- שבועיים לשבת וגם אז אנחנו לא משאירים אותו עם מישהו והולכים. זה קשה אין ספק. אבל תמיד יהיו סביבך אנשים שמקבלים יותר עזרה, תסתכלי על מה שיש לך ותהני מזה ❤️ להסתכל החוצה תמיד יכול לייאש אותך.

תודה

נשמע שאת מקבל המון עזרה יקירה..

בעלי תמיד אמר לי מאמי אף אחד לא חייב לך כלום !! את ואני זה המשפחה אם הבעל עוזר קבלי את המצב עדיף מ להתמרמר אני עם שלושה קטנים וביום שהפסקתי לצפות לעזרה ו התמודדתי החיים שלי הרבה יותר קלים

האמת נשמע שאת מקבלת מלא עזרה תנסי לראות את הטוב ותראי שזה מלא

זה מלא עזרה שלי בן חצי שנה כבר, הוא היה לגמרי בלעדינו פחות מ10 פעמים בכל החצי שנה הזאת, אני חושבת אולי 6 פעמים, וגם זה לשעה- שעתיים בחיים לא היינו לילה בלעדיו, אנחנו מחלקים עבודה בינינו כדי שנספיק לעשות משהו, ואני עדיין כל לילה אחרי שנרדם בבחירה של לאכול או לישון לפעמים העייפות מנצחת ולפעמים הרעב.. תינוק זה אינטנסיבי אבל אין מה לעשות, תעריכי את העזרה שאת כן מקבלת אף אחד לא חייב לנו כלום ושום דבר הוא לא מובן מאליו❤️

אני לא לוקחת עזרה מרצוני האישי כי אני לא רוצה שאף אחד יטפל בילדים שלי ומעבר לזה שאמא שלי בכלל לא מציעה אז אני ממש מסתדרת לבד וזה החיים עם ילדים יש לך יחסית המון המון עזרה תנצלי את השעתיים בשבוע שאמא שלך נמצאת יתבקשי מחמתך טם יכוחה היא לבוא פעם ביודש זה עוד יותר יעזור

וואו אני לא קיבלתי שום דבר ממה שרשמת. לא הייתי לילה בלעדיו או כמה שעות עד גיל שנה.. תמיד צמוד אליי אולי הרגשתי שאני צריכה עזרה עם הבית, הכלים, אבל לטפל בילד שלך זה תפקיד שלך וזה באמת לפעמים מבאס לראות סביבה שהחמות או האימהות עוזרות בגידול, אבל זה לא מובן מאילו, אני חושבת שלפחות 80% מהאימהות לא באמת מקבלות עזרה בכלל. אני גרה ממש רחוק משתי האימהות אף אחת לא באה אפילו פעם אחת ואני בהריון שני, יש קשיים ואתגרים אבל צריך להיכנס לפרופורציה ולדעת להתמודד עם החיים