אני נורא חוששת ומפחדת… מהלידה הקרובה יש לי ילד בן שנה ועשרה חודשים ובהריון שני שבוע 34 ופתאום זה מרגיש קרוב ממש.. יש לי ולגדול קשר חזק מאוד, הוא רגיל להיות איתי רוב הזמן גם לפני חודשיים סיימנו הנקה והיו עוד הרבה שינויים בחודשים האלו בכל מקרה, אני פחות דואגת מהזמן שאהיה בבית חולים אני בטוחה שהוא יסתדר ויתגעגע אבל יהיה בסדר ויבוא לבקר אותנו אבל אני גם מאוד חוששת מהאחרי ממש קשה לי לדמיין שאני לא נותנת לו את תשומת הלב שהוא רגיל לקבל ממני ולתת אותו לסבתות במקום שאני אהיה איתו מצד שני אני גם לא רוצה לתת את הילד הבא להרבה כי התכנון גם להניק אותו ובמיוחד שכזה קטן אני לא מדיימנת אותי עוזבת אותו במשפחה אומרים לי שזה מוגזם שהוא ממש דבק אליי ואני חייבת לגרום לו לשחרר ואני לא יודעת איך לעשות את זה ומצד שני זה גם מציק שאומרים את זה מה רע בזה שהילד כלכך אוהב להיות עם אמא שלו? :( אשמח לשמוע מניסיון למקרים כאלו איך עבר לכן איך הסתדרתן מה עשיתןןןן כי אני בלחץ מטורף אני כבר לא יודעת אם אני לחוצה מהלידה עצמה או ממה שיגיע
הריון ולידההריון ולידה
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2025 בשעה 06:26
ברור שלילד ה״גדול״ יהיה קשה בהתחלה, אבל כמו כל קושי גם זה יעבור ואת צריכה לזכור שאת נותנת לו מתנה. תסבירי לו בצורה שתתאים לגיל שלו שהתינוק החדש צריך אותך כי הוא לא יודע לדבר , והוא לא יודע לבקש, ותמיד תתני תוקף לרגשות של הגדול (״אני יודעת שאתה רוצה לשחק עם אמא עכשיו ואני גם מאוד רוצה לשחק איתך, אסיים להאכיל את התינוק ונשחק״)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 באוקטובר 2025 בשעה 18:37
הבת שלי הייתה מחוברת אליי גם ממש לפני הלידה של הקטן, שנה וארבעה חודשים בינהם, לפני הלידה היא הייתה איתי בבית ולא הייתה מוכנה שאף אחד ישמור עליה רק צרחות חודשיים לפני הלידה קרה נס והיא השתחררה ואמא שלי עזרה לי איתה המון אבל אחרי הלידה התינוק לא דורש יותר מידי צומי הוא רוב הזמן ישן ויש זמן להתרגל לסטטוס המשפחתי החדש וגם לה יהיה זמן להתרגל לזה שיש מישהו נוסף שדורש תשומת לב רק בגיל שלושה חודשים של הקטן הרגשתי יותר קושי והכנסתי את הגדולה לגן

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בס"ד א מ ו נ ה חייבת לשתף אתכן בסיפור שלי וממש בקצרה לפני כחמישה חודשים ילדתי בן בכור ברוך השם הכל בסדר ,הנקתי הנקה מלאה . לאחר כחודשיים וחצי לילד היה דם בצואה, ראינו שחור בעיניים אבל האמונה שכל מה שהשם עושה הוא לטובה לא עזבה אותנו לרגע.. היינו מאושפזים בבית חולים בדיקות בלי סוף לילד כל בדיקה תהילים שהשם יהפוך הכל לטובה (אמרתי לרופאים לא פעם שאולי זה משהו בי בחלב שלי בגוף שלי אולי הריון הם גיחחו ועשו ממני מטומטמת . ) הילד בזמן הזה דוחה את הפטמה(גם את זה אני אומרת לרופאים) ומקיא אחרי כל ארוחה יורד במשקל וחיוור .. הרופאים קבעו שיש לו רגישות לחלב ואני צריכה להפסיק לאכול דברי חלב אגוזים וכל דבר שאפשר להיות רגיש אליו.. בזמן הזה החלב שלי ירד בכמות כי הילד בקושי אכל והתחלנו להוסיף נוטרילון הילד התחיל להרגיש טוב יותר לאכול ולעלות במשקל... בזמן הזה הרגישות בפטמות שלי רק גברה אחרי קצת זמן הפסקתי להניק, לאחר כחודש אני התחלתי להרגיש ממש ממש לא טוב לא מפסיקה להקיא חולשה סחרחורות חשבו שיש לי קורונה.. שפעת מה לא .. הייתי מחוברת לנוזלים .. עד שבעלי בא ואמר לי מאמי קחי קניתי בדיקת הריון תעשי ... הפיפי עוד לא הספיק לגעת בבדיקה וייצאו שתי פסים .. ישתבח הבורא מתברר שכל מה שקרה גם לילד זה כי נקלטתי להריון והוא לא רגיש לא לחלב ולא לשום דבר ברגע שהגוף משתנה החלב של ההנקה מתחדש וזה הדם בעצם שהיה בצואה... . לכו עם ההרגשה שלכם... ותודה להשם על עוד מתנה בדרך ... קורים לנו דברים חשוכים ואנחנו בכלל לא מבינים שהשם יתברך מכין לנו הפתעות בדרך ועושה ה כ ל ל ט ו ב ה !!! שיהיה לכולנו חג שמח רק של התחדשות התחזקות אמונה וביטחון בהשם
הריון ראשוןהריון ראשון
💬4 תגובות❤️1 אהבה👍2 לייקים