הגוזלית שלי עוד שבוע בת חצי שנה בע״ה. טעמנו את כל הירקות והגענו למרק הכל יחד (תפו״א, קישוא, גזר, בטטה, דלעת) אוכלת בערך 2 כפות ומרגישה שהיא חייבת מים, זה אפשרי להביא לה לשתות קצת מים רתוחים? ואשמח גם להמלצות לאן ממשיכים מכאן מבחינת הטעימות. תודה לעוזרות🙏🏼❤️

היי סובלת מתופעה שממש מטרידה אותי ילדתי לפני שלושה ימים אני לא מצליחה להשתלט על הפיפי ופשוט בורח לי נגיד כשאני קמה מהמיטה או מתקרבת לאסלה כדי להתפנות הגוף לא מחכה שאגיע לאסלה ויוצא ממני אני עם תפרים כמובן שמה את התחתונים של קוטקס אחרי לידה אני יודעת שיש בריחות כמה טיפות אבל לי הכל בורח מה אפשר לעשות? לצערי הרב איפה שאני מאושפת (עדיין מאןשפזת) לא מצליחה לתפוס רופאת נשים כדי לשאול

האם מאז הנישואין שלכן הייתה לכן תקופה שבה הייתן בדיכאון ( לא בעצבות או בייבי בלוז) והאם הייתה תקופה שבן הזוג שלכן היה בדיכאון ואיך התמודדתן עם המצב?

פוסט פריקה. קצת ארוך מזהירה מראש. שנאה זו מילה גסה מדיי אז אני אגיד שחמתי אף פעם לא אהבה אותי, לא משנה כמה השתדלתי להיות נחמדה אליה. למשל להגיד לי מזל טוב ליום הולדת היא לא מסוגלת, לעומת זו היא מזמינה את גיסתי תמיד למסעדה , מביאה מתנות , עושה לה ימי הולדת בבית שלה וכו'. אני כן אדגיש ששתינו פחות ויותר מתייחסות אליה בצורה דומה. אני עם תואר מתקדם, נשואה לבעל מהמם, רבים יגידו יפה , כמעט כל המשפחה והחברים אוהבים ומעריכים, אפילו הבנות שלה מאוד אוהבות אותי, אבל היא לא מסוגלת. אני חושבת שהיא מחוברת מדיי לבעלי לעומת שאר הבנים, ומאז שהתאלמנה (היא צעירה, ואחות במקצועה) היא מרגישה שאני גונבת לה את הבן. לי אישית זה לא מזיז , אני כבר כמה שנים טובות נשואה, ולמדתי להתעלם פשוט. לאחרונה אני מבחינה שהיא מתייחסת אחרת לבת שלי לעומת שאר הנכדים, היא לא מרימה אותה בנוכחות שלי, לא מתייחסת בכלל כשאני נמצאת, לא מביאה מתנות ובגדים כמו השאר, למרות שבעלי טוען שהיחס שלה שונה בזמן שאני לא איתם והוא חושב שהיא עושה בדווקא כדי להציק לי ( לציים בעלי מודע להתנהגות שלה ורצה כמה פעמים לחתוך אבל אני מעודדת אותו לבקר אותה בכל זאת). יש לי בת יפיופה , אינטלגנטית ברמות, עטופה באהבה מההורים והסביבה, אבל עדיין אני חוששת שהיחס הזה ישפיע עליה. האם אני צריכה לחתוך? לעודד בעלי בניתוק הקשר(למרות שאנחנו בקשר מאוד טוב עם האחים והאחיות שלו) ? או פשוט לנתק בעצמי ולתת לבן ולנכדה לבקר בלבד( הבעיה שלי שאני לבד בזמן הביקורים שלהם ומרגיש לי שאני מפספסת זמן "ביחד " עם בתי ובעלי במיוחד שרוב הביקורים הם בסופש)

תגידו לי מה אתם חושבות? בעלי התחיל עכשיו עבודה ממש נחמדה שמכניסה יפה אבל יש לי בעיה אחת, אנחנו חרדים ומחר הוא צריך להיות מצוות לבחורה מהעבודה כל היום זה אומר שהוא צריך לעשות איתה נסיעה של שעתיים בבוקר ועוד שעתיים בלילה וכל שאר היום הם עובדים יחד ואני ממש בלחץ מזה יש סיבה לפי דעתכם?

חייבת לפרוק.. מפחדת. נכנסנו להריון עם ילד שלישי לא מתוכנן (אני כבר שבוע 12 ועוד לא קבעתי שום תור לכלום כי לא ידעתי מה יהיה).. בעלי ממש היה נגד בהתחלה כי אמר שזה לא הזמן ואין לנו כרגע איך להתמודד עם זה כלכלית.. הלכנו ביחד לטיפול זוגי (והוא המשיך לבד גם) והחלטנו בסוף כן להשאיר את הילד.. מצד אחד, רצינו בכל מקרה ילד שלישי פשוט לא עכשיו אלא אחרי שנתייצב קצת כלכלית.. מצד שני, עם כמה שרציונליות אני מבינה למה זה לא מתאים עכשיו, רגשית לא הצלחתי לעשות את ההחלטה ובגלל זה גם החלטנו להשאיר. העניין שאחרי כל השיחות עם בעלי, למרות שאני זאתי שהייתי אופטימית בהתחלה שהכל יסתדר, נתקפתי פשוט חרדה רצינית, אני פתאום לא מבינה איך נצליח להסתדר כלכלית, זוגית ואני מרגישה שפשוט דפקתי את כל המשפחה עם ההחלטה שלי. אני מרגישה פשוט שעשיתי החלטה לא טובה ואני לא מפסיקה לבכות.. לא רואה איך נצא מהבור הזה