קהילה

היוש מחר יש לי אולטרסאונד שבוע 5+3 הצ׳אט אומר שלא בטוח שיראו דופק זכור לי בהריון הראשון שהאולטרסאונד הראשון ראו גם דופק וגם שק הריון

אמהות לצמודים מה החוויה שלכן? אני עוד שנייה צריכה ללדת והבן שלי עשה רק שנה ממש חוששת

יש כאן מישהי שעשתה בדיקה לגבי מוצרי תינוקות כמו תמל וטיטולים ויודעת להגיד לי מקום זול שמצאה במרכז ?

אמהות לצמודים מה החוויה שלכן? אני עוד שנייה צריכה ללדת והבן שלי עשה רק שנה ממש חוששת

אמהות לצמודים מה החוויה שלכן? אני עוד שנייה צריכה ללדת והבן שלי עשה רק שנה ממש חוששת

חרם של מבוגרים לעבור חרם זה קשה. אני פוגשת בקליניקה נשים, אמהות, שעדיין סוחבות על הגב את הצלקות מחרם שעברו כשהיו בנות 10. אצל ילדים – עם כל הכאב – אפשר עוד להבין חוסר בשלות. אבל מה קורה כשמבוגרים, אלו שאמורים להיות המודל לחיקוי, בוחרים בחרם? מה קורה כשזה מגיע מהמשפחה של הבעל? כשחמות בוחרת לעשות חרם על כלה שלה, בלי לחשוב אפילו על הנפש שלה, על הזוגיות שנקרעת או על הנכדים שמשלמים את המחיר? הניסיון להרשים, לתת מעצמך, לנסות להיות "בסדר" – ועדיין לקבל דקירה ועוד דקירה – הוא תהליך שוחק שגורם להרבה נישואין להתפרק. וזה כואב. זה כואב במיוחד כשמבינים שהצד השני מוכן לראות משפחה מתפרקת, ובלבד שהוא לא יצטרך לוותר על האגו שלו. כמטפלת, אני מוצאת את עצמי בסיטואציה לא פשוטה: אני מטפלת בנשים אחרות, בזמן שאני בעצמי חווה את המציאות הזו. אבל השנה למדתי שיעור אחד חשוב: כדי להציל את הנפש שלי, אני חייבת להפסיק לצפות. להפסיק לצפות שהם יום אחד יהיו מי שאני צריכה שהם יהיו. אני לא יכולה לשלוט בהם, אבל אני כן יכולה להחליט שהבית שלי, הזוגיות שלי והבריאות הנפשית שלי הם הערך העליון. לכל מי שעוברת את זה פה – אני מאחלת לנו שנמצא את השלווה שלנו במקומות אחרים, במקומות שלא תלויים באישור של אף אחד. נפסע הלאה, כי הלב שלנו יקר מדי מכדי שיהיה תלוי בחרם של אחרים

אני שבוע 6+4 יש לי תור לרופא נשים לבדיקת דופק רק בשבוע 9 במוקד יבדקו אם אלך?

היי בנות אשמח ממש לשמוע איך היה לכן המעבר מ2 ל3 הגדול שלי בן 4 והקטנה 2.5 כרגע בשבוע 10 ממש לחוצה מהמעבר בין 2 ל 3

איזה מזכרות עשיתן מאז שהתינוק/ת נולד/ה? תמונה חודשית? יומן אישי? טביעת רגל? שום דבר???? אני לא אחת שמשקיעה המון זמן או יכולה להרים הפקה בבית אבל אני כן רוצה מזכרת חמודה, מתלבטת מה עשיתן

שבוע 18, תאומים, יש ריבוי בהפרשות ברמה שאני מרגישה כאילו ״בורח לי פיפי״. כמובן לא בורח פיפי אלא יש הפרשה לבנה, רירית כזו, קורה לי המון במהלך היום משתדלת לא לנגב אחרי פיפי אלא לשטוף, מתקלחת ומחליפה תחתונים כמה פעמים ביום אבל זה לא נעים ולא נוח בעיקר כשבעבודה האפשרויות מוגבלות. משהו שמצריך בדיקה או שיש לו פתרון?😩

אני שבוע 6+4 יש לי תור לרופא נשים לבדיקת דופק רק בשבוע 9 במוקד יבדקו אם אלך?

איך המעבר מתינוקת אחת ל2? יש לי ילדה בת שנתיים וחצי ואני בהיריון שני אני חוששת מאד איך יהיה הבת שלי קנאית אלינו בקטע קיצוני לא מוכנה שנרים אף תינוק. קנאית לבגדים שלה לחפצים שלה. מאמינה שאופייני לבכורה וגם חלק מאופי שראינו אצלה מגיל קטן. איך להכין אותה לאח חדש? איך המעבר הזה מניסיונכם?

היי. בע"ה אלד ילד שלישי והגדולה תהיה בת שלוש. בחצי שנה הראשונה ארצה את התינוק במתחברת צמוד אלי בחדר שלי אבל אחרי חצי שנה אני מתלבטת מה אעשה. י שלנו מיטת מעבר לגדולה ולול לקטן מה הייתם ממליצים לקנות בנוסף? לול? או שעדיף כבר מיטת מעבר לאמצעי )הוא יהיה בן שנתיים כשהתינוק יכנס לחדר בע"ה( יש למישהו רעיון?

כל ההריון עצירות פתאום שבוע 30 מלא יציאות מישהי מכירה?חוותה?

היי בנות, צריכה התייעצות קלה עברתי חרם אקטיבי מצד השמפחה של בעלי. במשך חצי שנה לא התייחסו אליי, הייתי אוויר. אחותו, גיסו ואמא שלו היו יושבים במטבח ומדברים ביניהם ואני הייתי יושבת בסלון בפלאפון או פותרת תשבצים. בעלי היה משחק עם הילדה שלהם ומדבר עם אחיו (שאני מדברת איתו אבל רק מעניין אותו פוליטיקה). ובפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרי. ואז כמה פעמים רציתי להצטרף ניסיתי להכנס כדי למלא מים בכוס מהתמי והם סתמו את הפה והמשיכו כשיצאתי... זה לא היה מקרה יחיד או פעמיים. פניתי לבעלי, בהתחלה האשים, אחר כך אמר שידבר איתם. בהתחלה חשבתי שדיבר מסתבר שלא וחשב שיפתר לבד. אחרי כמה ריבים מאוד גדולים הוא פנה אליהם (כמובן כשלא הסכמתי ללכת אליהם הביתה). אחותו הודתה שזה קרה ואז הוא ביקק שיפנו אליי אבל הם השמיכו לא לפנות. הבת שלהם בת שנתיים שלוש משום מה לא מתייחסת אליי, הייצי פים משחקת איתה ולאחר מספר מקרים שבהם הייתה מחבקת את כל השמפחה ועושה סיבוב ולא אותי הפסקתי. כמובן שפניתי לבעלי שבהתחלה אמר שאני לא משחקת מספיק ואחרי זה גם פנה לאחותו מול אימא שלו ואחותו ענתה שלא חייב ודי אף אחד לא הכריח. ביום שבת היה לנו ממש פיצוץ ויש לנו צו הרחקה וזה קרה בגלל שאמרתי שאני לא אגיע יותר למשפחה שלו ולעיר שהם גרים בה. ואז הוא התחיל שיחזיר למשפחה שלי באותה מטבע... בקיצור היה פיצוץ. אנחנו בטיפול זוגי מעל חצי שנה והיו לנו באותו זמן איזה 3- 4 ריבים גדולים שבהם כבר איימתי להתגרש ואפילו זימנתי תור לבית הדין הרבני. היום אני פונה לעו"ד לענייני גירושין, הקטע שזה הריון ראשון אחרי 3 שנים של טיפולים (והפלה אחת) ובדיוק לפני שבועיים חתמנו על משכנתא לבית. אני לא יודעת מה לעשות? הוט מבקש הזדמנות נוספת ותיקון ואפילו לא לדבר כלל עם משפחתו אבל אני די תוהה כי זה היה גם פעמים קודמות שהוא הבטיח לדבר איתם ולהפסיק את זה ומסתבר שהוא לא הבהיר את החומרה ושזה הורס את הנישואים שלנו. חלק אומרים הזדמנות שנייה, חלק אומרים שלא. לא בטוחה מה לעשות. יש לי עבודה יציבה ומשפחה תומכת.