משתמשת פורטי7 ביולי 2026 בשעה 19:54
היי🥲
אשמח להתייעץ על ריב עם בעלי.
אתחיל ואומר שהוא באמת אדם טוב .
קם כל בוקר להתפלל מוקדם, מארגן תילדה, אבא טוב. עובד קשה כל יום בעבודה מאוד אינטנסיבית וחרוץ.
מרוויח טוב, מפרגן, לא בחור קנאי.
יש לי בעיה אחת עיקרית איתו, וזה שלפעמים אנחנו רבים ריב כל שבוע - שבועיים.
פעם הוא לא היה מרים את הקול כל כך, לפעמים יש פעמים שאני מטיחה בו דברים והוא סותם תפה.
אבל בזמן האחרון יש לפעמים מריבות שהוא מרים את הקול והטונים וזה ממש קשה לי.
מרגיש לי שהמריבות והקשיים הוא לא יודע לפתור איתי בנחת אלא אם כן זה בקטנה
הוא פשוט כועס וטעון עלי ונשבר ופשוט מרים את הקול.
לדוגמא אתמול היה לנו משבר פיצוץ.
הוא בא איתי על הבוקר לעזור לי עם תקלה ברכב, באמת יצא גבר. בגלל זה אני מרגישה שהוא גבר טוב. ובעבודה ניסה לבדוק על התקלה ולעזור.
ובערב הוא חזר לבית מבולגן, אמרתי לו סורי שמבולגן והוא אמר הכל טוב דווקא בסדר.
לא הצלחתי להתאפס על הבית אני עם 2 קטנטנים, זה שעה קשה הוא חזר מאוחר. הוא קילח אותם ואני בינתיים סידרתי מרפסת. תוך כדי מודה לפעמים אני נשאבת לטלפון.. הילדה שלי בגמילה , אז היא הלכה לשירותים ורצתה ללכת לבד. ואז יצא מצב שהיא הרימה את האסלה ועלתה על האסלה לבד וכמעט נפלה ומיד רצנו אליה ואז הקטן עלה על השרפרף וקיבל קצת מכה לא בכה מדי ובעלי החזיק את הגדולה וצעק עלי ממש ממש הרים עלי תקול להרים את הקטן.
אני הייתי בשוק ממה שקרה עם הגדולה בשירותים שלא הייתי מאופסת. ורגילה שהוא עולה לשרפרף לא חשבתי שזה רציני.
נפגעתי עד עמקי נשמתי. מההרמת קול, מול הילדה שכבר מבינה גדולה ומרגישה. שרואה שאבא שלה צועק עלי.
נאטמתי . הוא ביקש ישר אחר כך סליחה קרא לי מאמי סליחה . התיישבתי ונתקעתי בעצב של עצמי הוא היה באמצע האוכל אחרי יום עבודה קשה והילדה שלי אכלה לו מהצלחת הוא ביקש שאני יחמם לה ואמרתי שאין לי כוח שיחמם לה. כי נפגעתי מהצעקה שלו. ממש נפגעתי.
הוא פשוט התפרץ עלי ״למה בן אדם לא יכול לבוא מהעבודה ופשוט לנוח?!?!?״ והתחיל להתרגז ממש הרגשתי שהוא כבר מאבד את זה מעצבים וסיכמנו מזמן שאם הוא עצבני אז הוא יוצא לנשום אוויר.
אז הוא באמת עשה ככה הוא הלך לנשום אוויר הוא אמר אני יוצא להתאוורר בחוץ כמה דקות.
אני הרגשתי לבד פאקינג לבד. הילדה שלי אוכלת ואין לי כבר כוח לסחוב את הקטן למרות שהוא היה רגוע ברצפה.
אני הרגשתי לבד. פגועה. אני מבינה שהיה בלאגן בבית. מבינה שהיה בגדים לא במקום וכאלה. אבל די זה הגזמה. בסוף הכנתי אוכל טרי.
הרדמתי את הקטן בדמעות ואז הוא חזר מהתפילה ואמרתי לו שאני עולה ללמעלה ושיטפל בגדולה. הוא טיפל בה ושם אותה לישון ואמר שהוא הולך לישון.
וכל פעם לי קשה ובא לי להשלים ישר והוא חייב את השקט שלו הוא אמר אני גמור מהיום הזה.
ניסיתי לחבק אותו לבוא אליו אמרתי לו שאני מתנצלת על הבלאגן ולהבין תדברים הרגשתי שאין עם מי לדבר וכבר היה לי נמאס שכל מריבה הוא ככה מתנתק ורק בבוקר יש לו פאקינג כוח זה מעצבן שצריך לישון תמיד בריב והוא בחיים לא יגש אלי.
ואז הוא אמר לי דייי אני רוצה תשקט שלי ואני לא ויתרתי וכן סוג של חפרתי לו וכפיתי את עצמי עליו והוא אמר לי שהילד שלנו מסכן שאני מלא בטלפון ולא שמה לב אליו שהוא מקבל מכות(מה שגרם לי להרגיש אמא גרועה, כל תינוק נופל לפעמים נכון לפעמים אני נשאבת לטלפון אבל תמיד אפשר להשתפר) והוא אמר לי שאני גומרת אותו ולוקחת לו את כל הכוח. והכל בעצבים ובטון עצבני.
אחר כך הוא ביקש סליחה על מה שהיה אחרי שחפרתי לו שקשה לי ושאני רוצה חיבוק. הוא אמר שהוא מצטער על איך שהתנהג כלפיי. בבוקר הוא פייס אותי ועבד מהבית והכין לי ארוחת בוקר מושקעת, ועזר לי במה שיכול.
אני מרגישה שהוא מושלם חוץ מהצעקות בזמן מריבה והטונים.
הוא מרוקאי בדיוק כמו המשפחה שלו, וזה בטוח מגיע מהמקום הזה.
אני מפחדת שיש לו התפרצויות זעם תגידו לי זה נחשב התפרצות זעם?
ואני גם בלחץ שהצעקות האלה נחשבות אלימות כלשהי.
גם אתם חוות צעקות לפעמים בקשר?
💬16 תגובות
