התחלת טעימות לתינוק: מתי מתחילים ואיך עושים את זה
מתחילים טעימות בסביבות גיל חצי שנה, כשהתינוק יושב עם תמיכה, מחזיק ראש יציב ומתעניין במה שיש לך בצלחת. ההמלצה העדכנית היא לא להתחיל לפני גיל 6 חודשים. ביום הראשון מספיקות כמה כפיות, פעם אחת ביום, וההנקה או התמ"ל ממשיכים כרגיל.
אם סבתא אמרה לך "בגיל ארבעה חודשים כבר נתנו לך מרק", היא צודקת. זו הייתה ההמלצה בישראל עד לפני כמה שנים. ההנחיות עודכנו, והיום הגיל הוא שישה חודשים, יחד עם סימני מוכנות.
אחרי שהבנת איך מתחילים, במדריך הטעימות של פורטי יש טבלה של מזונות ראשונים, ולכל מזון איך מגישים אותו לפי גיל.
איך יודעים שהתינוק מוכן לטעימות?
הגיל לבד לא מספיק. מחפשים את רוב הסימנים האלה ביחד:
- יושב עם תמיכה בכיסא אוכל, בלי לקרוס הצידה.
- מחזיק ראש יציב.
- הלשון כבר לא דוחפת החוצה כל דבר שנכנס לפה (הרפלקס הזה נעלם עם הזמן).
- מתעניין באוכל: מסתכל עלייך אוכלת, פותח פה כשמקרבים אליו כפית.
- מעביר אוכל בפה מצד לצד ולא רק מוצץ.
- מכניס ידיים וחפצים לפה.
רוב התינוקות מגיעים לשם בסביבות שישה חודשים. יש שקצת אחרי, וזה בסדר: התינוק מכתיב את הקצב, ואין צורך לזרז אותו.
שני מקרים שבהם מדברים עם רופא/ת הילדים לפני שמתחילים: תינוק שנולד פג, ומשפחה עם אלרגיות, אסתמה או אקזמה. במשפחה כזו כדאי לתכנן את הטעימות עם רופא ותזונאית עוד לפני גיל חצי שנה.
איך מתחילים טעימות בפועל?
כמה כפיות, פעם ביום. בוחרים שעה שבה הוא ער ורגוע, אחרי הנקה או באמצעה, כדי שלא יגיע רעב ועצבני. אם לא גמר את הארוחה, משלימים בחלב כרגיל.
משם מגדילים לפי התיאבון שלו:
| גיל | כמה פעמים ביום מזון מוצק |
|---|---|
| 6-8 חודשים | 2-3 פעמים |
| 9-11 חודשים | 3-4 פעמים |
| 12 חודשים ומעלה | לפי הדרישה שלו, ועוד 1-2 ארוחות ביניים |
בחודשים הראשונים של הטעימות החלב הוא עדיין המזון העיקרי. ממשיכים להניק, או לתת תמ"ל, בכמות מלאה. אם את רוצה לבדוק כמה תמ"ל מתאים לגיל ולמשקל שלו, יש מחשבון כמות חלב לתינוק.
ועוד שני דברים שנשארים כמו שהם: טיפות הוויטמין D ממשיכות עד גיל שנה, ותוסף הברזל ממשיך גם אחרי שהתחיל לאכול. המינון עולה מתחילת החודש השביעי, אז שאלי את אחות טיפת חלב מה המינון שלו עכשיו.
במה מתחילים? מזונות ראשונים
אין סדר מחייב, ואין צורך להתחיל דווקא בירקות. ההמלצה היא אוכל ביתי מהתפריט של המשפחה, בלי מלח ובלי אבקות מרק:
- ירקות מבושלים: בטטה, דלעת, גזר, קישוא, תפוח אדמה.
- פירות רכים: בננה מעוכה, אבוקדו, אגס או תפוח מאודים.
- דגנים: דייסה ביתית, אורז, פסטה, קרום של לחם.
- חלבונים: עוף, הודו, בקר, דגים בלי עצמות, קטניות כמו עדשים כתומות.
ברזל כל יום. בשר ודגים הם המקור הכי טוב לברזל. אם הוא מסרב להם, יש ברזל גם בקטניות, בדייסות מועשרות ובירקות עליים, ופרי או ירק עם ויטמין C באותה ארוחה עוזר לספוג אותו. מוצרי חלב לא ממותקים כמו יוגורט וגבינה רכה מותרים, אבל הם דלים בברזל ולא צריכים להיות הבסיס.
לטעם מותר להוסיף עשבי תיבול: פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, קצת שום או בצל, פפריקה עדינה, כורכום.
מחית או חתיכות? המרקם
בימים הראשונים מגישים מחית חלקה או דייסה. תוך כמה ימים כבר מתקדמים למרקם גס יותר, ולא נשארים חודשים על מחית. זה לא עניין של העדפה: תינוקות שלא פגשו מרקמים גסים עד גיל 9-12 חודשים נמצאים בסיכון גבוה יותר לקשיי אכילה ואוכלים פחות פירות וירקות בהמשך.
גם אוכל שהוא מחזיק לבד באצבעות מתאים כבר עכשיו, עוד לפני שיש שיניים: מקל בטטה או קישוא מבושל, פרוסת אבוקדו, רבע בננה, חביתה, לביבה רכה, פסטה. תני לו כפית ביד וגם תני לו לאכול עם הידיים. בלגן זה חלק מהעניין.
אם הוא מוציא את האוכל מהפה, זה לרוב אומר שהמרקם עוד לא מתאים לו. משנים את החיתוך ומנסים שוב בימים הבאים. מגיל 9 חודשים רוב התינוקות כבר אוכלים לבד חלק מהאוכל המשפחתי, חתוך לחתיכות קטנות.
אלרגנים: במבה, ביצה, טחינה
אין שום יתרון בדחייה. בוטנים, שומשום, ביצים, מוצרי חלב ודגים אפשר להכניס כבר בתחילת הטעימות, ודחייה שלהם לא מונעת אלרגיה.
הכלל הוא מזון אלרגני אחד בכל פעם, לבד, במשך כמה ימים, ורק אחריו את הבא. ככה אם תופיע תגובה, תדעי ממה. ביצה מגישים רק מבושלת או מטוגנת עד הסוף. בוטנים רק כמוצר מעובד או מרוסק, כמו במבה, ולא בוטנים שלמים: אלה אסורים עד גיל חמש בגלל סכנת חנק. פרטים על בוטנים ועל טחינה יש בדף של כל מזון.
סימנים לתגובה אלרגית: פריחה או גרד בעור, נפיחות או גרד בשפתיים ובלשון, הקאה או שלשול, שיעול, צפצופים, נזלת ועיניים אדומות ודומעות.
- תגובה קלה, כמו פריחה קטנה סביב הפה: מפסיקים לתת את המזון הזה ופונים לרופא/ת הילדים.
- קושי בנשימה, צפצופים, נפיחות בשפתיים או בלשון,: זה מצב חירום. פני מיד לקבלת טיפול רפואי, ואם הנשימה נפגעת חייגי 101 (מד"א).
מה לא נותנים בשנה הראשונה?
| לא לתת | עד מתי ולמה |
|---|---|
| דבש, כולל עוגה או דייסה עם דבש | עד גיל שנה. עלול להכיל את חיידק הבוטוליזם |
| חלב פרה (או עיזים) כמשקה | עד גיל שנה. דל בברזל ולא מחליף חלב אם או תמ"ל. כמות קטנה בתוך פשטידה או לביבה מותרת |
| משקאות צמחיים (סויה שאינה תמ"ל, שקדים, שיבולת שועל, אורז) | לא מתאימים כמזון או שתייה לתינוק |
| חטיפים, כולל "חטיפים לתינוקות", ממתקים, דגנים ממותקים, משקאות ממותקים, מחית פירות בשקית למציצה | מזון מעובד ומתוק שתופס את מקום האוכל האמיתי |
| מלח, אבקות מרק, נקניקים וחטיפים מלוחים | מצמצמים כמה שאפשר |
| ביצה רכה, בשר, עוף או דג לא מבושלים עד הסוף, מוצרים לא מפוסטרים | סכנת זיהום |
| ענבים ועגבניות שרי שלמים, אגוזים ובוטנים שלמים, פיצוחים, סוכריות, נקניקיות שלא נחתכו לאורך, ירקות ופירות קשים ונאים, דגים עם עצמות | סכנת חנק. מותר אחרי שחותכים לחתיכות קטנות, מרסקים, מגררים או טוחנים |
ומים? עד גיל חצי שנה בדרך כלל אין צורך. מתחילת הטעימות אפשר להציע לו קצת מים בכוס עם הארוחה.
איך שומרים עליו בזמן האוכל?
- אוכלים רק בישיבה, בכיסא אוכל, וכשמבוגר לידו. לא משאירים תינוק לבד עם אוכל אפילו לרגע.
- לא אוכלים ברכב, בעגלה, בנדנדה או תוך כדי משחק.
- בלי מסכים בארוחה, גם לא של המבוגרים. הוא לומד לאכול מלהסתכל עליכם.
כשהוא מתחיל להתנסות במרקמים, יהיו פעמים שהוא ישתעל או יפלוט. אם הוא משתעל חזק או בוכה בקול, אל תתערבי ואל תכניסי אצבע לפה. תני לו להוציא את זה לבד, והישארי צמודה אליו.
חנק נראה אחרת: הוא לא מצליח לבכות או להוציא קול, השיעול חלש, הנשימה שורקת או קשה, והשפתיים או העור מכחילים. זה מצב שבו פועלים מיד בעזרה ראשונה לתינוק ומבקשים ממישהו לחייג 101. אם את לבד ותינוק הפסיק להגיב או לנשום, עשי דקה של החייאה ואז חייגי 101.
הוא לא רוצה לאכול. מה עושים?
לא מכריחים. מחכים שיפתח את הפה, ומקבלים את הסימנים שהוא שבע: מסובב את הראש מהכפית, סוגר את הפה, דוחף את הצלחת, פולט אוכל או מחזיק אותו בפה בלי לבלוע.
תינוקות אוהבים מתוק מלידה, ולכן גזר עובר בקלות ושעועית ירוקה פחות. זה לא אומר שהוא לא אוהב שעועית. מה שעובד הוא חשיפה חוזרת: מגישים שוב ושוב, בימים שונים, ואפשר לשים את המזון החדש ליד מזון שהוא כבר אוהב. ושבו לאכול איתו. תינוקות לומדים מחיקוי.
אם עוברים שבועות והוא כמעט לא מתקדם, נחנק או מקיא הרבה, או שקשה לו מאוד עם מרקמים, פני לרופא/ת הילדים או לתזונאית ילדים. התערבות מוקדמת מונעת בעיות אכילה בהמשך.
רוצה לעקוב אחרי מה הוא כבר טעם, כמה אכל ואיך הגיב? אפשר לרשום הכול ביומן התינוק של פורטי, לצד ההנקות והשינה.
שאלות נפוצות
מתי מתחילים טעימות?
בסביבות גיל 6 חודשים, כשהתינוק מראה את רוב סימני המוכנות: יושב עם תמיכה, מחזיק ראש יציב, כבר לא דוחף אוכל החוצה עם הלשון ומתעניין באוכל. ההמלצה העדכנית היא לא להתחיל לפני גיל 6 חודשים. פגים ותינוקות ממשפחה עם אלרגיות: מתייעצים קודם עם רופא/ת הילדים.
שמעתי שמתחילים כבר בגיל 4 חודשים. מה נכון?
זו הייתה ההמלצה בישראל עד לפני כמה שנים. ההנחיות עודכנו, וכיום ממליצים להתחיל בסביבות גיל 6 חודשים ולא לפני כן, כשהתינוק מוכן.
כמה אוכל נותנים בטעימות הראשונות?
כמה כפיות, פעם ביום, ומגדילים לפי התיאבון שלו. עד גיל 8 חודשים מגיעים בהדרגה ל-2-3 ארוחות ביום, ובגיל 9-11 חודשים ל-3-4. חלב האם או התמ"ל נשארים בינתיים המזון העיקרי.
במה מתחילים טעימות?
במזון ביתי ופשוט: ירקות מבושלים כמו בטטה, דלעת, גזר וקישוא, אבוקדו, בננה מעוכה, דייסת דגנים ביתית, וגם עוף, בשר, דגים וקטניות מרוסקים. כדאי לשלב כל יום מזון עשיר בברזל.
מתי נותנים לתינוק במבה, ביצה וטחינה?
אין יתרון בדחייה שלהם. אפשר להכניס אותם כבר בתחילת הטעימות, כל אחד לבד ובמשך כמה ימים, כדי לזהות תגובה אם תהיה. ביצה רק מבושלת היטב, ובוטנים רק במרקם רך או מרוסק, אף פעם לא שלמים.
מה אסור לתת לתינוק בשנה הראשונה?
דבש עד גיל שנה, חלב פרה כמשקה עד גיל שנה, מזון מעובד וממותק (כולל חטיפים לתינוקות), מלח ואבקות מרק, ביצים או בשר שלא בושלו עד הסוף, ומאכלים עגולים וקשים שאפשר להיחנק מהם כמו ענבים שלמים ואגוזים.
חשוב: המידע כאן הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. לכל שאלה על התינוק שלך, ובמיוחד אם נולד פג או אם יש במשפחה אלרגיות, פני לרופא/ת הילדים או לאחות טיפת חלב. במצב חירום חייגי 101.
