קהילה

שבוע 34 אני לא מרגישה טוב כבר מאתמול בערב. יש לי חולשה, עייפות, דפיקות לב והרגשה של עילפון כמעט כל רגע. אני פשוט לא מרגישה כמו עצמי בימים האחרונים, ובתקופה הזאת אני גם מאוד זקוקה לעזרה עם הילדה. נרדמתי עכשיו לכמה שעות, התעוררתי וביקשתי מבעלי משהו לשתות, אפילו רק שתייה קרה כי הרגשתי שאני ממש חייבת את זה. והפלא ופלא הוא יצא לשבת לשתות כוסית עם המשפחה, פה ממש קרוב. וואלה, ממש התבאסתי. מצד אחד אני אומרת לעצמי: מה את רעה? תני לו להיות קצת עם המשפחה. למה שלא ייצא לשבת איתם? אבל מצד שני אני חושבת אני בשבועות האחרונים של ההריון. אני לא אוהבת להתלונן, ולא אוהבת לעשות מעצמי מסכנה, אבל באמת שלא פשוט לי עכשיו. אני לא מרגישה טוב, יש לי תחושה שאני עלולה להתעלף, ואני מפחדת שיקרה לי משהו ולא אהיה נגישה לגדולה שלנו. ואולי זה מה שהכי מפריע לי שאני פחות חושבת על עצמי. אני חושבת על מה יקרה לילדה אם פתאום אני לא אוכל לתפקד. אז כן, זה מעליב אותי שהוא הרשה לעצמו לצאת מהבית במצב כזה, במקום להיות לידי, להיות נגיש, ולוודא שהכול בסדר איתי. לא ציפיתי שהוא ישב ויביט בי כל הערב. אפילו הודעה קטנה בפרטי, משהו כמו: “יצאתי לכוסית פה קרוב, אם את מרגישה רע תתקשרי אליי” הייתה נותנת לי תחושה שהוא איתי ושאכפת לו. אבל כלום. וזה גורם לי לחשוב למה זה כל כך מובן מאליו שאני לא מרגישה טוב, ועדיין איכשהו אני אמורה להסתדר ולטפל בעצמי? אני לא מבקשת שכולם יעצרו את החיים שלהם כי אני בהריון. באמת שלא. אבל בשבועות האחרונים של הריון, כשאני כבר לא מרגישה טוב, יש חולשה, דפיקות לב והרגשה של עילפון — אני כן מצפה מהאדם שאיתי בבית להיות קצת יותר דרוך. להיות שם. לדאוג. לשים לב. אני מרגישה שהגוף שלי עובד שעות נוספות כדי להביא חיים לעולם. אז המינימום שאני מצפה לו הוא קצת יחס, קצת דאגה, וקצת תחושה שאני לא לבד בזה. אבל כרגע, כשאני מרגישה ככה זה פשוט מאוד מעליב אותי. מציינת רשמתי לו הודעה שזה הזוי בעיניי ופירטתי בקצרה וחזר לבית כמה דקות אחרי ההודעה. אבל אני עדיין בכעס אני מגזימה.??

חודשיים ושבוע מאז הלידה ולא קיבלתי מחזור הגיוני?

היי בנות ❤️ אני בשבוע 28 וסובלת מעלייה של אוכל מהקיבה לגרון ולפה לאורך רוב היום, בלי תחושת צרבת. לוקחת אומפרדקס וטאמס, אבל זה לא עוזר לעליית האוכל. מישהי חוותה משהו דומה? מה עזר לכן? 🙏

אם מחר צריכה לטבול אחרי 7 נקיים אפשר לטבול מחר לפני כניסת הצום או במוצאי הצום טובלים?

שבוע טוב חייבת לשתף אני נשואה שנתיים עם תינוק בן שמונה חודשים . בפעמים האחרונות שהלכתי למקווה חזרתי לבית לאותו מצב בקושי חיבוק מצד בעלי מחכה במיטה הוא מצטרף אחרי כמה שעות אומר אני גמור מעייפות מסתובב ונכנס לישון זה הדבר הכי פוגע שיש אני מוצאת את עצמי הולכת לישון בקושי מצליחה להגיד לילה טוב עומדות לי הדמעות בגרון אני מרגישה חנוקה רק לא להראות לו חולשה ולבכות לידו והקטע בבוקר אחרי הכל כרגיל בוקר טוב מאמי וכו' . ואחרי כמה ימים פתאום שבא לו אנחנו שוכבים וכו ולא מדברים על זה וחשוב לומר, לא שאנחנו בריב או משהו כזה אנחנו הכי בסבבה לפני מחכים ומצפחם כבר להגיע ליום הטבילה ואני חושבת לעצמי מה לא בסדר? מה עשיתי לא נכון? אני רושמת לכן עם דמעות בעיניים

אני רותחת מעצבים רותחת נתחיל מהסוף שהיום יום מקווה שלי השעה 11 בלילה ועדיין לא טבלתי אני יושבת ומחכה לרבנית שתבוא לקחת אותי לאיזה מקווה שפתוח בשעה כזאת מקום שאני לא מכירה עם בלנית שאני מכירה ולא נעים לי ממנה בכלל ולמה ככה? כי ניסיתי להרדים את התינוקת שלי שנרדמת בהנקה היא נרדמה והייתי צריכה להתפנות אז לא חיכיתי שהיא תרדם עמוק ממש ושמתי אותה במיטה, ככה פעמיים ואז נשברה לה השינה אני צריכה שירותים עוד לא עשיתי ברכת המזון אומרת לבעלי, שאף פעם לא מרדים אותה, אתה רוצה לבוא להרדים אותה בחדר אני צריכה שירותים וברכת המזון? לא טוב אז תעשה הבדלה אני לא יכולה לבוא, אני מנסה להרדים אותה וגם לא יכולה לשמוע הבדלה כי אני צריכה שירותים אז הוא עושה הבדלה, לא מחכה לי ואז הוא בא לחדר, הילדה כבר בעייפות יתר צורחת צורחת היא הולכת אליו ואני הולכת להתפנות - אחרי שעה!!! מנסה 5 דק' רואה שלא יוצא לי יוצאת מהשירותים, הוא אומר לי קחי אותה אני צריך סיגריה מה לעשות גם אני צריכה דברים כמו להתארגן ושירותים אז הוא אומר לי - נתתי לך תודה רבה באמת שנתת לי ללכת לשירותים כבר שמונה וחצי עדיין לא התארגנתי למקווה אפילו שתבינו אני לוקחת את הילדה שכמובן התעצבנה למה לקחתי אותה מאבא שלה ומתחילה לבכות בטירוף ושום דבר שאני עושה לא מרגיעה אותה, אבל לאדון חשוב לשבת לשתות קפה ולעשן סיגריה אחרי איזה 20 דק' בערך הוא נכנס, הילדה איתי במיטה אני מרגיעה אותה, הוא אומר תביאי לי אותה - אמרתי לו לא צריך תודה רבה, אל תעשה טובות היא ראתה אותו, כמובן רצתה אליו אני קמתי לברכת המזון, עושה הבדלה לעצמי ומתחילה להתארגן כבר תשע וחצי הילדה באטרף בחדר אני שומעת אותה מבקשת הנקה אני נכנסת אומרת לו תן לי להרדים אותה 10 דק' הנקה נרדמה אני כבר לא יודעת אם המקווה פתוח ולהמשיך להתארגן, הטלפון שלי בלי סוללה, לא נדלק מתקשרים לאיזה רבנית צדיקה, מישהי שהוא מכיר אבל לא נעים לי ממנה בכלל אומרת לי אני אקח אותך תתארגני נכנסת להתקלח, בוכה את החיים שלי אומרת לעצמי אני אלך למקווה בשכונה בכל זאת, איפה שאני אוהבת ורגילה אולי עדיין פתוח לפחות זה היה מרגיע אותי מתפללת כל הדרך לבורא עולם שיתן לי כח לעמוד בניסיון הזה אבל לא, היה סגור חוזרת הביתה בבאסה ומחכה לרבנית שתבוא אמרתי לו שתדע לך, אם זה לא היה מצווה שלי מול בורא עולם, לא הייתי הולכת אבל אתה יש לך כרגע על מה לבקש סליחה לפני יום כיפור וזה יושב לי על מלא דברים שאני רואה שהנוחות שלו עולה על כל הצרכים שלי אני מטפלת בילדה וכמו שאתן יודעות לפעמים זה על חשבון כל צורך גופני שלך, אוכל, שירותים, שינה אבל האדון, מה פתאום קודם כל הנוחות שלו יודע שלא ישנתי כל הלילה אתמול כי הילדה היתה לא רגועה אבל הוא חוזר מתפילה בצהריים ורוצה ללכת לישון יופי לך, הוא ישן טוב בלילה מה אכפת לו? הוא צריך את הסיגריה שלו את הקפה שלו את הנוחות שלו מה זה משנה שאני צריכה שירותים?... אגב, עדיין לא יצא לי עד עכשיו! וכואבת לי הבטן מזה 😔 קיצר באסה ממש, לא רוצה להסתכל עליו, לא בא לי לדבר איתו בכלל... ועוד כיפור מחר... זהו פרקתי

מכירות בייבי נסט במחיר זול?? שהוא לא 400 ומעלה

חושבות שורמוקס יכול לגרום לשלשול? ואיפה אתן מאחסנות פתוח? אחסנתי בארון גבוה במטבח. אתמול הבאתי לילדה והיום שלשלה פעמיים. אולי יש קשר? כתוב שזה לא צריך מקרר

היי יש פה בנות שנקלטו להיריון למרות שלא קיימתן יחסים בימי ביוץ? אלא כמה ימים לפני ביוץ? או מישהי שנקלטה להריון 6 ימים לפני הביוץ או יותר ?

היי שבוע 28+5 שליה קדמית מרגישה אותה כל יום ברוך ה׳ אבל יש ימים יותר יש ימים פחות מלחיץ מאוד! הגיוני?

חברותת תעזרו לי 😍 הבן שלי חוגג שנתיים בע״ה מכינה שקיות הפתעה לילדים אשמח לרעיונות 😍😍😍

מתי יצא לכם בדיקת שתן חיובית הכי מאוחר? בדקתי 5 ימים לפני ויצא שלילי. לדעתי אבוד😭

זה נכון שאישה בהריון היא יותר חרמנית ? היה לי בהריון הראשון היה לי בן הייתי מעירה את בעלי מהשינה בשביל זה קרה לכן?

מחר שבוע 24 היום לא ככ הרגשתי את העובר בניגוד לימים אחרים , יש מה לדאוג?/ לבדוק יודעת שעדיין אין מערב תנועות בשלב הזה (?)

אני רוצה לפרוק כי מרגישה שרק פה יבינו שבוע 14 תחושה כזו מטורפת של הדבר הכי טוב שקרה לי זה ההריון, האושר הציפייה האהבה להכל… מצד שני אלואים אני כמו פקעת עצבים אני מוצאת את עצמי מאחלת לאנשים בכביש דברים שהשתיקה יפה להם ו60% מהזמן קצרה ולא מאד נחמדה (בלשון המעטה) חוץ מזה שיש למ פיפי כל 30 דק ותחושת אי נעימות כל כך גדולה באגן - בבטן זה בא והולך אבל יש ימים קשוחים ממש לא לדבר על זה שאני כמו דורימון שואבת כל דבר שאני רואה בדגש על חטיפים עוגות ולחמים מה לובשים? הבגדים הרגילים שלי (מידה 40-42) קטנים לי בערך משבוע 10 קניתי מידה 44 בשיא תמימותי וזה התאים במשך שלושה שבועות הזמנתי גנס הריון וזה גדול מדיי ונופל ממני אז כל התחושה הלא נעימה שלי אני גם לא מצליחה להתלבש מה שעוד יותר גורם לי להרגיש דובה רעה וזהו תודה לכל מי שקראה