קהילה

אני ביום ה31 למחזור ותמיד הדימום מגיע ביום ה30 אחרי יום יומיים של הכתמות בצבע חום. אני מיום שלישי בערב עם הכתמות והדימום עדיין לא הגיע.. עשיתי בדיקה הרגע (לא עם השתן הראשון של הבוקר) והיא שלילית. מה זה יכול להיות?

אני ביום ה31 למחזור ותמיד הדימום מגיע ביום ה30 אחרי יום יומיים של הכתמות בצבע חום. אני מיום שלישי בערב עם הכתמות והדימום עדיין לא הגיע.. עשיתי בדיקה הרגע (לא עם השתן הראשון של הבוקר) והיא שלילית. מה זה יכול להיות?

מה עשיתן ביום השני להחזרה או בימים שאחרי החזרה וזה הצליח לכן?

בנות, אתן שמות תחתוניות? לפני ההריון הפסקתי ועכשיו זה בלתי אפשרי לא לשים… אבל זה היה עושה לי מלא גירודים. התייאשתי מלהחליף תחתונים כל היום בקצב.. מה אתן עושות?

מחפשת משחה או קרם שבאמת ישמרו שלא יהיו לי סימני מתיחה מה עזר לכן? מישהי שמע על פיטולסטיל? יעיל?

דולה או מיילדת פרטית? היי זו לידה ראשונה שלי חייבת שתבוא איתי מישהיא שאסמוך עליה כי אין לי מישהיא כזו לקחת מיילדת פרטית או דולה?? לא יודעת מה יותר חשוב וצריך תודהההההה

התלבטות על כיסא בטיחות: בין מאקס אנד קוזי לבריטקס * שניהם של ה 360 מה עדיף? ולמה?🙏

אחרי לידה לקחתי נורמלקס לפני יומיים ולא משפיע מישהי יודעת אם זה באמת אמור לעבוד?

שבוע 41+3 ופתיחה 1 רק מפחדת ממש מזירוזים מה הייתן עושות?

יש לי שאלה אני בהיריון ראשון שבוע 25+6 עשיתי העמסת סוכר יצא גבוה גם ה 100 ואני מרגישה שאני ממש בלחץ ומפחדת זה ממש השפיע עלי איך אפשר להתמודד עם זה או מה אפשר לעשות אני מפחדת לאכול ולשתות חושבת על הילדה כל הזמן

שבוע 24+1 שליה אחורית עד לפני שבוע ממש הרגשתי את התינוק ובשבוע האחרון ממש בעדינות ויש ימים שבכלל לא זה ממש מלחיץ אותי

היוש אם בהעמסת סוכר יצא 141 מה הסיכוי שאין סכרת? עוד מישהי קרה לה ?

עברתי קצת טראומה על הנקה וכבר עבדתי עם יועצת הנקה אבל כנראה בגלל שעוד לא הייתי בשלה לזה עזבתי את זה. הבנתי את הקונספט של ההנקה ותודה לה׳ התינוק שלי מתחבר טוב לשד רק בגלל שיש לי זרם חזק ממש בעייתי להניק אותו כי אני צריכה לשאוב לפחות 10 דק שהזרם יהיה לו נח ואז מתפספסת ההנקה ויוצא שהוא לא יונק בכלל אבל כן חשוב לי לשמר את זה לפחות קצת , כשהוא לא רגוע בין ארוחות אני יכולה להביא לן לינוק קצת ( בין השאיבות) והוא יכול לינוק 10-20 דק עד שנרגע. העניין הוא איך כן לשלב הנקה ארוחה שלמה אבל לא כל הזמן ארוחה אחת ביום או שתיים. תודה לעונות.

דכאון אחרי לידה. או יותר נכון דיכאון בגלל הבעל. אם היה לי פרטנר אמיתי שחולק איתי את המטלות והמשימות כנראה שלא הייתי שחוקה ככה ומדוכדכת. צריך לדעת עם מי להביא ילדים. הוא אומר לי לכי לפסיכולוג, מה הוא יעזור? הוא ירדים לי את הילדה, כי זה הורג אותי כבר.

זה בסדר לא להיות בסדר. אני אמא ל2 גוזלים מתוקים ויפים ששינו לי את כל משמעות החיים מבחינתי. עברתי 2 הריונות בשנתיים של נישואים. עשיתי 2 ניתוחים קיסריים. תודה לה' גיליתי את החרדה שלי כמה שנים קודם לכן והיום זה פוגש אותי במקרים ובזמנים מסוימים. המלחמה , החוסר וודאות , היציאה מהבית (לא היינו בבית כל המלחמה ) אני כרגע בחופשת לידה אז גם למצוא את עצמי זה עוד חלק שאני צריכה לעבור . להכניס את התינוק שלי למסגרת. בקיצור לא חסר שינויים ודברים שגורמים לסטרס. ולפעמים אני שוכחת שזה ממש בסדר גם לא להיות בסדר - זה לא עושה אותי אמא פחות טובה , אמא שפחות מעניקה , אישה פחות טובה לבעלי . ממש לא ובדיוק להפך זה עושה אותי יותר אנושית - החרדה, הסטרס , התפקוד היומיומי הגבוה הופכים אותי לגרסה הכי טובה של עצמי. אני לא ישקר , יש לי רגעים ובמיוחד שאני בחרדה אני לא סומכת על עצמי ולא באמת מאמינה שאני יעבור את זה , שיש לי את הכוח להתמודד, אין לי את הכוח לומר לעצמי מילים טובות . בא לי רק להישען על מישהו ולא להתמודד ולחכות שזה יחלוף מעצמו . וזה בסדר גם להישען אבל הדרך הכי טובה בעיניי כמובן זה להבין בעיקר שזה בסדר גם לא להיות בסדר . וזה דבר שמאוד קשה לעשות. כי מי לא רוצה להיות בשליטה טוטלית על החיים שלו ? משהו בכתיבה מרפא אותי , להודות בקושי שלי בעיקר מול עצמי כן ? זה גורם לי להגיע לתובנות יותר טובות בחיים מאשר סתם להשתיק את הפחד . כי אם הפחד הגיע יש סיבה , הוא בא להגן עליי ולא לשתק אותי . זאת הפרשנות שלי שמשנה את הדרך. שמחה שיש מקום לכתוב פה ואם זה נוגע במישהי אחרת אז עוד יותר מרגישה שעשיתי את שלי . שיהיה לילה שקט ורגוע ושנמשיך להיות הגרסאות הכי טובות של עצמנו 💕