רוצה להתגרש מבעלי ( ידועים בציבור), כל הזמן רבים, ואומנם לא באמת נהנתי מלחיות לפני זה אבל הוא עשה לי את החיים שלי סיוט אחד גדול. יש לנו ילדה בת 6 חודשים ביחד ורוב הטיפול עלי מה שעליו הוא תמיד מצפה שאני אשתחווה לו ואנשק לו את הרגליים על זה שנתן לי לישון שעתיים אחרי שלא ישנתי יומיים שלמים, או שנותן לי ללכת לשירותים או אפילו לצחצח שיניים ולאכול משהו, ושלא תיטעו- אני עדיין אוהבת אותו כן? אבל אני מעדיפה את הבריאות הנפשית שלי דיי נמאס לי כבר לבכות יום יום בבית הזה ולדעת שגם ככה לא אכפת לו. הוא מעביר אותי גהנום, הוא בזבזן(בעיקר על עצמו כן? הוא הביא לי לבית בגלל אי תשלום של חשבונות יותר מ 3000 שקל וזה אחרי שסגרתי לו מינוס ענק בחשבון כי כמעט היקלו לו את החשבון+ אני כבר שנתיים משלמת את השכירות בבית מהצ׳קים שלי כי לא היה לו מאיפה שזה כבר סיפור אחר.) אני לא עובדת כרגע כבר חצי שנה בגלל הילדה, אין לי גם אפשרות להשים בגן כי אין לי איך לשלם מעון בכללללל אפילו לא שקל.. אני לא יודעת איך להתגרש ממנו בטוח, איך להגיד לו את זה בכלל (אנחנו כל היום רבים לא נראלי באמת ישנה לו אם נתגרש או לא) ובטח לו יודעת איך להתחיל חיים חדשים בלי שקל על התחת, אני סה״כ בת 20 אני באמת לא יודעת מה לעשות מרגישה שהרסתי לעצמי את החיים עם זה שהחלטתי להביא ילדה ועכשיו נדפקתי, מרגישה בבית כלא, עשיתי קורס לציפורניים, אפילו לא היה לי זמן להתחיל ועכשיו בטוח שלא וסתם זרקתי על זה 7 אלף כי באמת האמנתי, הוא לא נותן לי להגשים את עצמי הוא לא נותן לי חופש אני לא רוצה את זה יותר…..

איך גומלים משנת צהריים? תכף בן 3 עולה לגן עירייה רציתי להקל עליו ועליי ממספר סיבות- אנחנו עוברים דירה לפני סוף החןדש לעיר אחרת לגמרי כך שלא יהיה לו מעון עד 9.8 בכל מקרה אני צריכה ללדת בשבועות האלה. אז מה שאני עןשה זה ככה- אוספת אותו כל יופ ב12+- מהגן ואנחנן מבלים ביחד גם זמן איכות וגם כואב לי הלב שמרדימים אותו כי יצא לי כמה פעמים לבא ולראות אותו שוכב במיטה בלי ״הבעה״ בפנים בגם אומרים שאי אפשר לא להרדים וזה הסדר יום...אז אני אוספת ישר אחרי הארוחת צהריים בנוסף, כשישן שנץ, הןא לא נרדפ בבית לפני 10/11 וקשה לו ןלנו להגיע לשינה.. כואב לי הלב לקחת ילד לא עייף למיטה ןהתחלנו הרדמות ב9 לפחות כי יש עוד קטם בבית ואנחנן בעצמנו סחוטים.. כרגע הןא שמח מזה ונלהב שהוא מבלה איתי ובא איתי לקנות דברים לתינןק החדש וכו׳ והןא מצפה והכל.. אבל לקראת 4-5 בערב הוא נהיה חסר סבלנות ועצבני בעלי אומר שזה כמו כל פרידה ממשהו ואם רוצים לעזור לו לפני הגן עירייה צריך להמשיך עד שיגיע לשינה בכיף בערב ולא עצבני משעות הצהריים יש ימים לפעמיפ שמזגזג כצו סןפשיפ שלא רוצה לישון שנצ והןא לא עצבני אבל בימים של גם נראה שעייף יותר למרות שהרדמה ב12:00 קצת כואב לי במיוחדדאומרים לי שלוקח לו שעה להרדם (הילד שוכב במיטה שעה ונרדם מיאןש, זו התחןשה) האם להמשיך להוציא אותו מוקדם? זה יחלוף לו?

בן שנה ו8... לאחרונה הלילות שלו קשים ומתעורר המון בבכי הוא היה ישן יחסית בסדר, גג למוצץ או מים ונרדם.. אבל ממש בחןדש האחרון מתעצבן ובוכה ומרביץ לעצמו ומתעורר המון...נדיר שיש לילה שקט. באופן כללי אני מרגישה שיש לו קצת בעיה של ויסות חןשי, במרקמים בידיים ומעיכת אוכל...לא יודעת למה לאחרןנה התחיל להרביץ לעצמו כשמתרגז, ממש כאפות ובוקסים לראש ואני צועקת עליו שלא ירביץ לעצמו והןא נבהל ןמפסיק.. גם בלילה הןא כאילו נבהל נפגע ושןתק לרגע אבל אני לא מסוגלת שהוא מרביץ לעצמו מסכן שלי למההה הוא לא מקשיב לום מילה מנחמת חיבוק אן נשיקה הוא פשוט בוכה שמתי לב שנרגע ונרדם רק אפ מביאים אותו למיטה שלנו לא יודעת אם מצפה לזה והתרגל אן שיש משהן שמפריע לו אני פולדת ללשןב שבגן מרגיעים אותו במכות כי זה לא הסגנון, זה מעון מפוקח, שלחתי פעם מקליט והיה נשמע שבסדר..הוא אוהב ללכת למטפלות והמקום בכללי תחת השגחה קפדנית של המנהלת..אני לא יודעת מה לעשות איך לעבוד איתו על ״העצבים״ שלו? אני עצמי עם פתיל קצר וגם הגדול שלי שתכף בן 3 קריזיונר לא קטן אבל אני אף פעם לא ב״קריז״ איתם מידי פעם מאבדת עשתונות אבל מעולם לא מדברת אליהם בזלזול או שיח של צעקות או משהן.. אני תמיד משתדלת להיות רגועה ולהרגיע אבל הוא לא מקשיב הוא קטנציק אבל הגדול לא היה ככה בגילו ואני לא יודעת למה הוא מגיב ככה .. אני יודעת שכל ילד ומה שהוא אבל זה נראה לי די שלילי ואני רןצה לייצב לו את זה הקטע שהוא ילד מקסים ונעים ונהנה לשחק עם עצמו וכיף לו והןא חיבתי ומחבק ורגוע וביישן...רקכשיש משהו שמתעצבן ממנו הוא מגיע מאפס למאה בשניה... הכוונה שהוא לא ילד עצבני פשוט כשמתרגז, אז העצבים זה ביג טיים...וזה קורה כמה פעמיפ ביום... כשהיה יותר קטן הייתי בטוחה תמידשקורה לו משהו כי היה עןשה בכי כזה עצבני כאילו עכשין נתקע וכואב לו, ומסתבר שסתם לא הצליח לפתוח קוםסא או לטפס לאנשהו...העצבים שלו באים מהר ופול טיים.. ועכשין שזה בא בלילה אין לי פשוט אין לי איך להרגיע המוצץ הוא מוציא ומרביץ לעצמו בראש

אוףףף בדילמה קשה מאדד חמותי היה גרה בבני ברק עד עכשיו אחרי הרבה זמן שהם מנסים למכור תדירה שלהם הם הצליחו והם מצאו דירה לידינו אנחנו גרים בישוב ליד מודיעין הם אשכרה מצאו דירה 5 דקות מהבית שלנו והם סוגרים היום חוזה!!! אני וחמותי לא מסתדרות בלשון המעטה היא קבוע עושה ההפך ממה שאני אומרת לה יש לנו תינוקת בת 4 חודשים וכשאנחנו מגיעים אליה היא עושה דברים שאני בפרוש אומרת לא!! ויותר מזה בעלי עבר ילדות מזעזעת הם היו מרביצים לו עם חגורה על הידיים כשלא היה מתנהג יפה ויש לו גם זיכרון שאבא שלו קירב את הידיים שלו לאש שהיה בן 8 ביגלל שגנב מחנות בעלי סיפר לי את זה בתחילת הקשר שלנו ואני רואה כמה שהזיכרונות האלה קשים לו הוא כרגע מאד אוהב תהורים שלו ואני רועדת פחד לרגע אני לא מבכימה שהתינוקת תהיה אצלהם בלי השגחה שלי או של בעלי ועכשיו הם החליטו שהם עוברים לידינו ולא רק זה היא תפתח מעון והיא מצפה שאני ישים תתינוקת אצלה ואני בחיים לא יהיה מסוגלת ביגלל כל הסיפורים וגם ביגלל שהיא פשוט לא מקשיבה לי ועושה דברים שבפרוש אני לא מרשה מה אני עושה עכשיו בעלי אומר שמה שהם עשו לילדים הם בחיים לא יעשו לנכדים מה הייתן עושות בעיקרון תיכננתי לשים אותה בזמן הקרוב בגן והיא תשמע שהיא תגן אחר יהיה בלאגן אוף תעזרו לי🤦‍♀️

נראה לי שאני שוב בהריון.. אני כרגע חצי שנה לאחר לידה איך זה עובד ? מבחינת מעון? כלכלית? הלפ...... מה מצפה לי? אני עדין בבית עם הילד. וכניראה שאשאר גם עד הלידה הבאה.. כי לא אשים במעון. מה עושים