הריון ראשון, לפני חודש הלכתי לוודא שהכל בסדר עם העובר שלי אצל טכנאית סתם לשקט הנפשי שלי. בסוף מאז אני רק בחרדות. הטכנאית אמרה לי שהראש קטן מידי ושאני חייבת ללכת לרופא ושיש תסמינים אמרתי לה של מה??? לא ענתה, רק הלחיצה בטירוף. הלכתי לרופא שאמר שאין סיבה לדאגה ושהיא סתם הלחיצה אבל מאז זה לא יוצא לי מהראש. לעובר שלי כן יש ראש קטן יותר אבל הרופא אמר לי שיש תינוקות קטנים יותר ובאמת במשפחה שלי אנחנו קטנים. אבל ממש ממש נלחצתי ובכיתי מלא ושבוע הבא יש לי סקירה מאוחרת ואני בלחץ. לא יודעת מה לחשוב. לא עובר לי מה שהיא אמרה לי. גם עשתה לי בדיקה וגינלית בחודש שישי🤦🏽‍♀️ למישהי גם אמרו את זה והכל היה בסדר?

למען זיכוי הרבים , הבטחתי לפרסם את הסיפור שלי ..את הנס הפרטי שלי. ואני מרגישה שפה זה המקום הכי נכון כרגע לפרסם את זה . וגם אם זה יעבור למישהי אחת שצריכה את זה אני עשיתי את שלי! אז ככה .. הריון שלישי (שתי בנות בבית) כל הריון שלי אני סובלת מחרדות שיא על ההריון שהכל יהיה תקין ובריא! מגיעה לבדיקת שקיפות עורפית - הרופא בודק אפילו רוצה לרמוז לי על מין העובר ואז.. שקט , עוצר את הבדיקה ואומר לי ״השקיפות עורפית מאוד גבוהה 4.8 אני מפנה אותך לועדה להפסקת הריון, אם תרצי תעשי סיסי שליה אבל את גבולית בזמן״ .. אני רואה שחור הכל מסתובב לי לוקחת את הבדיקה יורדת לאוטו , בוכה את חיי יש לציין . מדברת עם בעלי ואומרת לו אני מפה לאסף הרופא לעשות בדיקת ניפט , וכך היה. עושה את הבדיקה , מגיעים תוצאות ברוך ה׳ תקין!!! מגלה שיש לי בן !!! בוכה חיי מאושר כמה חיכינו לו, ועדיין החרדה לא עוזבת אותי . בזמן הזה מגיע החלבון עוברי 1:4 סיכוי לתסמונת דאון. פה כבר נשברתי . מגיעה לסקירה ראשונה - ועוד הפעם מוצאת את עצמי באותו לופ , הרופא מסיים את הבדיקה ואומר ״אני רוצה שתלכי לבית חולים וולפסון יש שם מישהי מומחית לב אני חושב שיש מום לבבי לעובר , חדר ימין נראה לי קטן מדי״ יוצאת משם כבר מיואשת אפילו לדמעות לקח כמה דקות להגיע . תופסת את עצמי ואומרת בורא עולם כוון אותי למקום שנכון עבורי, ועדיין נמצאת בדכאון מוחלט וחוסר תפקוד . ומחליטה לבצע גם בדיקת מי שפיר שממנה פחדתי יותר מהכל . מגיעה לבדיקה בבית החולים אצל המומחית וגם באקו לב - בודקים אותי במשך 4 שעות נכנסים ויוצאים רופאים מושיבים אותי לשיחה , לעובר יש חדר ימין היפופלסטי מום לבבי נדיר ומורכב מאוד , מדברים איתי על זה שזה מום כחלוני התינוק יוולד כחול , אחוזי תמותה גבוהים מאוד. על מספר ניתוחי לב ישר אחרי הלידה ובמהלך החיים ועוד הרבה פרטים שאני אחסוך מכן. הפרופסורית מסתכלת עליי ואומרת , יש לך שתי בנות בריאות בבית את צריכה לחשוב עליהן , בהריון הבא הסיכוי שזה יקרה הוא מאוד קטן .. תחשבי על זה אנחנו לא נגד הפלות . אני מבקשת ממנה שתפסיק לדבר איתי על זה כי אני לא מתכוונת להפיל . והיא מתעקשת ומסבירה כמה המצב לא טוב. חרב עליי עולמי באותו רגע . בכיתי כאבתי כמו שלא כאבתי בחיי .. נכנסתי למצב של דכאון , המשפחה שלי ובעלי היו סביבי 24/7 . החלטתי שאני מפסיקה לפחד שאני סומכת על השם יתברך ! התוצאות של המי שפיר הגיעו וברוך ה׳ הכל תקין!!! קמתי בלילה והתחלתי לחפש קבוצות ומידע על מומי לב מורכבים - נתקלתי בקבוצה בפייסבוק בשם ״סידור הלב״ שזה סיוע למשפחות לילדים עם מומי לב . החלטתי לכתוב פוסט על המצב ושם מצאתי את השליח הטוב הראשון , איתן- מנתח לב לשעבר בבית חולים שיבא . הוא הציע לי לנסוע לשיבא לסקירה אצל פרופסור כסיף (מי שמכירה יודעת במי מדובר שם ודבר!). הוא בעצמו דאג שתוך יומיים יתקשרו אלי ויקבעו לי תור , וכך היה !!! הלכתי לתור נכנסתי לסקירה במשך 6 שעות בתוך חדר עם מלא רופאים שבאים לבדוק ולשער מה המצב של העובר , ופרופסור כסיף שליח של השם! הסתכל עליי וראה את החרדה ואמר לי - קודם כל הנפש שלך חשובה יותר מהכל עם כל השאר נסתדר , אני זוכרת שראיתי אותו כמו מלאך ! בסוף הבדיקה הוא אמר לי , אני לא חושב שמדובר במום הזה . כן החדר הימני נראה יותר קטן אבל בואי תחזרי עוד שלושה שבועות ונמשיך לבדוק . וכך היה , כל שבועיים שלוש אני בסקירה עם פרופסורים ורופאים , קרדיולוגים וכולם רוצים להבין מה בדיוק קורה . כל בדיקה עורכת שעות ארוכות ומורטות עצבים עם מלא רופאים בחדר . נפגשתי עם מנתח ילדים בשיבא במחלקת לב ילדים , והתפללתי להשם אל תתן לי להיות פה בורא עולם !!!! פעמיים עשיתי MRI , חליתי תוך כדי בשלבקת חוגרת , המון בדיקות וסקירות .. פעמיים מוניטור בשבוע. ואני עם הראש קדימה החלטתי ללכת עם האמונה , מדליקה נרות לרחל אמנו , עושה את סגולת 18 הנרות. רבי עובדיה יוסף מגיע לי בחלום! ואני מרגישה שהשם איתי שאני הולכת איתו יד ביד ! מתחילה להתחזק ולהאמין ולהתכונן לכל מה שעתיד לבוא. מגיע סקירה אחרונה ואומרים לי , רופא ילדים יהיה בלידה ורק אז נוכל להעריך את המצב רק שהוא יוולד . אני מגיעה בשבוע 39 לבית חולים לביקורת , באותו יום הרגשתי פחות תנועות והצוות מגיע להחלטה שמיילדים אותי. מגיעה לחדר לידה , והופ אסור לי לקבל אפידורל טסיות הדם שלי נמוכות מאוד .. המרדים אומר סיכון שמתוך 10 אנשים 2 ישארו משותקים ברגליים ,אממה אני צריכה זירוז .. מתחילים בבלון שמנסים להכניס כמה פעמים ולא מצליחים עד שהצליחו אני כבר בפתיחה 3 ואין צורך , אחר-כך מחברים אותי לפיטוצין במשך כמה שעות ישתבח שמו השם לא נתן לי לסבול! מרדים בכיר מחליט שאפשרי לתת לי אפידורל , אני מפחדת ולא רוצה המיילדות מבקשות שאקח כדי שהלידה תתקדם עברו כבר מעל 12 שעות. אני מסכימה לקבל ! שעה 6:04 בבוקר אני יולדת תוך 4 לחיצות תינוק מתוק ! במשקל של כמעט 4200!!! אני בוכה ושואלת בלי הפסקה , הוא כחול ?? הוא כחול? הוא נושם ?? ישר לוקחים אותו ממני לטיפול נמרץ , בעלי איתו מעבירים אותו בדיקות ואני לא מאמינה שאני אחריי ורק מחכה לתשובות .בטיפול נמרץ אנחנו עוברים שבוע של בדיקות , שאני רואה שם תינוקות שנלחמים על חייהם . שבוע שאני מרגישה את השם לידי !!! ומתפללת עבור כל אמא שהשם יזכה אותה בהריון ותינוק בריא ! כל ההריון התפללתי להשם שיזכה אותנו להכניס אותו בבריתו של אברהם אבינו בזמן! וכך היה ברוך ה׳ . השתחררנו יומיים לפני הברית !!! התינוק לא נולד כחול! הלב שלו עובד ! הוא ברוך ה׳ בסדר גמור , צריך מעקבים ובדיקות אבל ישתבח שמו לעד !!!!

מה זה התבאסתי על חמותי היום. אני בשבוע 31 ברוך השם הריון שני יש לי ילד בן 3 בבית היינו היום אצל חמותי וחמי שאל אןתנו איפה אנחנו מתכוונים לעשות את החלאקה של הגדול ואמרתי שאני עוד לא בטוחה ואז הוא שאל על הברית איזה אולם נעשה וכו ואז חמותי אומרת *לי*- מה הלחץ שלך תחכי קודם כל שיוולד בריא ושלם , אני יודעת שזה אולי ממקום טוב אבל היא אמרה את זה בטונציה ממש לא נעימה. וכאילו גם למה לגרום לי לחשוב שלא יוולד בריא ושלם למה השליליות כאילו? דיברתי איתה גם על זה שאני לא יודעת אם נעשה אירוע חלאקה בברית וגם על הבגדי תינוקות שאני הוצאתי מהמחסן כדי לעשות סדר והיא אומרת לי זה עוד ממש מוקדם למה את לחוצה ההרגשה היא שהיא כל הזמן מורידה אותי, למה אני תריכה לחכות לדקה 90 בשביל הבגדים אני אוהבת להיות מוכנה מראש אמא שלי לעומת זאת אומרת לי כל הזמן יאללה בואי נלך לחפש לך שמלה לברית, נחפש עמדת בלונים, נקנה דברים לתינוק יש התרגשות מצד אמא שלי ומצד חמותי בכלל לא. היא גם לא מתקשרת, לא שואלת לשלומי, גם כשגני אצלה לא מדברת איתי על ההריון מילה לא יודעת מה יש לה. הבנות שלה (גיסות שלי) לא מצליחות להיקלט טבעי יש להן ילד לכל אחת אבל הן בטיפולים כל הזמן הן גם יותר גדולות ממני בהרבה אולי זה משפיע לא יודעת אולי היא כועסת עליי שאני מצליחה להיקלט והן לא ? אני לא יודעת כבר מה לחשוב באמת מרגישה כל כך לא רצויה שם מהצד שלה. כאילו זה מובן מאליו שאני בהריון ואני לא מעניינת.

אני נשואה שנתיים וחצי עם שתי תינוקות ברוך ה׳ יש לנו הכל מהכל באמת בעלי עוזר בכל דבר אפשרי בבית עם הילדים עם כל מה שצריך ועושה בשבילנו הכל מכבד אותי ברמות הוא בנאדם אחרון שאפשר לחשוד בו הוא עצמאי ועסוק 24/7 עובד כל יום כל היום אם לא בעבודה אז גם בבית וגם בלילות קם לילדים כשצריך אני פשוט מרגישה שאין בנינו משיכה כאילו אם אנחנו שוכבים זה כי אני יזמתי בלבד הוא לא יזום הוא נכנס למיטה לישון וזהו דיברתי על זה כמה פעמים טוען שאני צודקת ושישתנה אבל הוא פשוט אז מביא לי נשיקה כל יציאה מהבית לתקופה ואז שוב גם המעט הזה נעלם אני לא באמת מבינה אם זה בגללי בגלל ההריונות או בגלל שהוא באמת טרוד כל יום כל היום ואיןלו זמן אפילו לחשוב עלינו מישהי שקרה לה והשתנה אולי איכשהו?

שאלה אם זה נראה לכן לגיטימי הלכתי לבית קפה עם בעלי ו2 התינוקות שלי והיה לפני כן אזעקה ונגמר הלכנו לבית קפה ביקשנו מקום ועוד שנייה הושיבו אותנו ואז באה אמא עם 2 תינוקות שפשוט נדחפה וביקשה ישר לשבת ממש חוצפנית בקיצור המלצרית אמרה רגע אתם באתם ראשונים(אנחנו כאלו) אז היא באה להושיב אותנו ואז השנייה אומרת לא יש לנו פוור מתור כאילו בחייאת? זה גם לא שהיה תור מפה עד ללא יודעת איפה מי מבקש פטור מתור בבית קפה זה גם נראה לי חירטטה תחיים התעצבנתי עלייה ברמות וישר המלצרית הושיבה אותנו תגידי לי אם אני הבעיה פה כי זה נראה לי חצוף ברמות גם כי לא היה תור כזה רציני פשוט חיפשו איפה לשים אותנו כי הייתי עם 2 תינוקות ועגלה גדולה והיא נדחפת משום מקום פטור מתור אומרת לי

הי בנות, מכירות את החנות תינוקות זה אנחנו?babyrus איך הם?

מישהי הזמינה פעם מהחנות תינוקות זה אנחנו? מתלבטת אם להזמין משם עריסה ואמבטיה

מאז שנולדו הילדים, אין סקס יש מעט מאוד, אולי פעם בשבועיים... התרגלנו לזה בכנות, אנחנו כבר לא מסתובבים מתוסכלים מיזה כל היום, לפעמים כשאני חושבת על זה אני פורצת בבכי, כבר אין תשוקה, לך אישי תשוקתי, איפה היא? אני כמהה אליה אבל לא מרגישה אותה, ובלי קשר גם כשאנחנו כן רוצים, אין לנו זמן, יש לנו 3 ילדים ממש קטנים (תינוקות) לא מצליחים למצוא רגע פנוי, גם בלילה כשכולם ישנים מישהו חייב להתעורר להפריע, וכשיש לנו זמן פעם בשנה..נגיד נסענו ללילה אחד, פשוט הגענו לחדר במלון ונרדמנו, לא עניין לא סקס ולא כלום רק לישון. אני לפעמים מפחדת שבעלי כבר יתחיל להתסכל החוצה, למרות שהוא לא כזה בכלל, אבל הוא לא גיי והוא צריך מידי פעם, ואין כמעט אין ובאמת לא באשמתי, פשוט אין יכולת, תמיד מישהו בוכה, אנחנו צוחקים על זה ש"מישהו חייב להיות ער" בקיצר, יש אהבה גדולה, שותפות, חברות ענקית ואין סקס אין תשוקה אין זמן מתסכל