מאז שנולדו הילדים, אין סקס יש מעט מאוד, אולי פעם בשבועיים... התרגלנו לזה בכנות, אנחנו כבר לא מסתובבים מתוסכלים מיזה כל היום, לפעמים כשאני חושבת על זה אני פורצת בבכי, כבר אין תשוקה, לך אישי תשוקתי, איפה היא? אני כמהה אליה אבל לא מרגישה אותה, ובלי קשר גם כשאנחנו כן רוצים, אין לנו זמן, יש לנו 3 ילדים ממש קטנים (תינוקות) לא מצליחים למצוא רגע פנוי, גם בלילה כשכולם ישנים מישהו חייב להתעורר להפריע, וכשיש לנו זמן פעם בשנה..נגיד נסענו ללילה אחד, פשוט הגענו לחדר במלון ונרדמנו, לא עניין לא סקס ולא כלום רק לישון. אני לפעמים מפחדת שבעלי כבר יתחיל להתסכל החוצה, למרות שהוא לא כזה בכלל, אבל הוא לא גיי והוא צריך מידי פעם, ואין כמעט אין ובאמת לא באשמתי, פשוט אין יכולת, תמיד מישהו בוכה, אנחנו צוחקים על זה ש"מישהו חייב להיות ער" בקיצר, יש אהבה גדולה, שותפות, חברות ענקית ואין סקס אין תשוקה אין זמן מתסכל