כאבי מחזור שבוע 9 מרגישה מהבוקר כמו כאבי מחזור כאלה וכל שניה רצה לשירותים לראות שהכל בסדר. קצת חוששת...יש בנות שעברו את זה גם?

פקק רירי היי בנות פקק רירי יכול להיות מלווה במין דימום? האם ללכת להיבדק

סבוקלם בייבי מצליצות???

שאלה יש לי תינוק בן 9 חודשים ואני מניקה הנקה מלאה.. ולוקחת סרזט... אני רוצה להפסיק עם הסרזט אבל רוצה לדכת אם זה יגרום לדימום או כטמים? ואם יש סיכוי להכנס להריון מייד?

חרדה דיכאון והכל מהכל מאז ילדות שאני סוחבת איתי חרדה חברתית...זה התחיל מהבית ספר שעברתי דיחוי חברתי והתעללות והצקות פחד ללכת לבית שלא יציקו לי בדרך...בחיים לא סיפרתי את זה לאף אחד הייתי מתעקשת באופן תמידי לא ללכת לבית הספר בגלל הצקות וגם כי לא היו לי חברים ההורים שלי אף פעם לא חשבו לשאול אותי מה יש לי... רק צעקות ומכות מאבא שלי ככה במשך השנים גם ביסודי וגם בתיכון...בכיתה ט עברתי לפנימייה בגלל שחשבו שהמסגרת הזאת תתאים לי ואני אתחיל ללמוד אבל הסתגרתי לי בחדר וגם שם החרדה החברתית לא עברה לי רק התעצמה הסתגרתי בחדר ברחתי מהפנימייה ופשוט שתקתי כל הזמן בלי לומר מילה לאף אחד שנים הייתי שקופה בלי שאף אחד ישים לב לקיומי מעבר להצקות בלתי פוסקות כי אף פעם לא דיברתי חייתי בפחד...סיימתי יב בלחץ בלי חברים כי אף פעם לא יצרתי קשר עם אף אחד ולאף אחד לא באמת היה אכפת ממני כזאת שקופה ישר התגייסתי לצבא בצבא הייתי בטוחה שאני אתעצם ויתגבר על הפחד מלדבר והתחבר ישר לכולם כי בצבא זה מהמם זה מדים זה חברים ככה חשבתי אבל שוב שקט אני לבד נעלמת בין כולם...נמצאת בבסיס אוכלת לבד ישנה לבד שומרת לבד פשוט לבד בלי אף אחד ...הייתי הרבה בפלאפון וכבר הייתי פתוחה לכל האתרי היכרויות והייתי בקשר עם בחור נחמד ונפגשנו והתאהבנו אבל הוא לא הבין למה תמיד אני חוששת לרדת מהאוטו לקנות מהקיוסק סיגריות או סתם שוקולד עם הזמן הוא דחף אותי לאט לאט שאין לי מה לחשוש שאף אחד לא "יאכל אותי" וואלה התחלתי לומר לעצמי שזה בקטנה..הוא הכיר לי את המשפחה שלו ואמרתי שלום בביישנות והלכתי ככה כל פעם ופעם ושאלו אותו כאילו מה נסגר איתה למה היא לא מדברת...לכו תסבירו שאתן סובלות מחרדה כל כל ענקית...מפה לשם הציע נישואין והיום כבר עם ילדה בבית...אבל עדיין סובלת מהחרדה הזאת אני שקופה בכל מקום בלי היכולת להתחבר...שנים שהכחשתי את זה והיום אחרי מפגש משפחתי של בעלי שאחותו עברה אחד אחד ושאלה מה רוצים לשאול אותי היא פשוט עברה ולא שאלה...וקלטתי כמה אני שקופה כמה מנותקת אני...פניתי לפיסכולוגית והאופציה היחידה כרגע היא זום אני לא יודעת איך לפתוח ככה תהליך כל כך מייגע🥺

היי בנות סתם מחפשת לפרוק ואין לי למי.. יום חמישי אני אמורה לטבול בעזרת השם.. בעלי שכח וקבע עם חברים ללכת ליומולדת ולעזור לבעל היומולת (אמר לו שהוא יכין אוכל וכאלה) אמר לי לבוא איתו והכל ושנהנה ויהיה כיף. החברים שלו לא דתיים ואנחנו כן. בהתחלה אמרתי לו טוב למרות שתכלס ממש לא בא לי. ואז דיברנו על ראש השנה.. אחרי שנתיים וחצי (לפחות) שלא עשיתי עם המשפחה שלי חג שאלתי אותו מה הוא אומר שנעשה אצל אבא שלי. הוא היסס ואמר שיחשוב על זה בטענה שזה רגיש אצלו בגלל שראש השנה מזכיר לו את אבא (נפטר) אמרתי בסדר רק אני צריכה תשובה. אחרי זה אבא שלי התקשר ושאל אז הוא התעצבן מה הלחץ אבא שלך לחוץ וכו, שאלתי אותו מה הבעיה למה אין לו תשובה עכשיו אז הוא אמר אני צריך לשאול את אמא שלי, כששאלתי אותו למה לשאול את אמא שלך אז הוא התעצבן ואמר מה הבעיה שאני צריל לחשוב ומה הלחץ. בסופו של דבר הוא אמר את יודעת מה אנחנו נלך אבל זה בתנאי שתדעי גם את להתכופף לפעמים על דברים אמרתי לו מה זה קשור עכשיו להתכופף במה לא התכופפתי (נוסיף את זה שבפסח ביטלנו מללכת לאבא שלי כי הוא הרגיש לא בנוח והשבת הזאת שאלתי אותו אם נלך והוא ענה שלא אחרי חודש שלא הלכנו) אז ככר ירד לי מהכל ויגעתי שגם כשנהיה אצל אבא שלי הוא יעשה לי סרטים אז הוא התעצבן מה קרה מה יש אז אמרתי לו הכל טוב לא האשמתי אותך בכלום אני רק אומרת שאני לא רוצה ללכת. יצאתי עם הילדה לטיול ואז שאלתי את אמא שלי אם היא יכולה לשמור על הילדה בחמישי כדי שנצא ליומולדת היא אמרה שלא יכולה אז כבר התקשרתי אליו אמרתי לו מאמי כבר לא משנה אני מעדיפה להישאר בבית לך אתה תהנה. ואז הוא התעצבן והתחיל לצעוק בטלפון מה הבעיה שלך את לא זורמת מבאסת אחת למה את ככה כמו בת שמונים. אז אמרתי לו גם אני לא יודעת אם ארגיש בנוח שם כולם חברים שלך ואני גם דתיה גם אני אהיה אחרי המקווה וזה נראה לי מוזר ללכת לבית של חבר שלך אחרי המקווה אני לא יודעת אם יהיה לי חה לעשות שם ואם אהנה וגם אם כבר אז גם ככה יום חמישי ובדרכ בחמישי אני מותשת גם מהנקיונות מהילדה וכל השבוע ועכשיו גם המקווה אז בכלל ואז הוא אמר לי את תהיי איתי יהיו שם גם חברות של חברים שלי ואת נהנת איתי צריך גם לצאת לבלות קצת וזה ונחזור הביתה נהיה ביחד התעצבן ממש צעק לי בטלפון שאני מבאסת ולא מעריכה כלום שהוא עושה עבורי ולא צריך תישארי בבית וניתק. אני פשוט מותשת מהוויכוחים האלה לפעמים אני שואלת את עצמי למה להיות כזה עצבני למה לא להבין אותי גם ככה יש קורונה וזה לא בא לי טוב המפגש הזה פשוט נמאס לי שלפעמים אין עם מי לדבר וזה עוד יורת מגוחך שאני צריכה להסביר לו למה זה לא נראה לי הגיוני לצאת לחברים שלו אחרי מקווה ועוד יורת לנסות לשכנע אותו לבוא לעשות חגים עם המשפחה שלי. זה רק מכבה אותי וגורם לי להתרחק פשוט