בן שנה בוכה רוצה ידיים כל כמה זמן שבוכה רוצה ידיים איך אפשר ללמד אותו להתמודד בלי להרים אותו ?
אמהותאמהות
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2020 בשעה 07:09
תשבי לידו תדברי איתו תשירי לו תנסי להסיח את דעתו תגידי לו הנה אמא פה לידך לא הולכת לשום מקום אין צורך בידיים בוא נשחק ביחד.. נראה לי זה תקופה של חרדת נטישה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2020 בשעה 07:12
כן עזבתי אותו ליומים שמתי אותו אצל אמא שלי חזר מפונק וכל פעם שאני יוצאת רודף אחריי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2020 בשעה 10:18
נשמע לי טבעי.. אם בוכה כנראה שמציק לו משהו ואז רוצה נחמה, אני מרימה את שלי בן שנה כשבוכה, לא רואה סיבה שלא. כמה זה כבר קורה? ואני בחודש חמישי 😅
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באוגוסט 2020 בשעה 11:45
מאז שהשארתי אותו אצל ההורים שלי כל בכי היו מרמים אותו או סתם ככה בגלל זה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה אנונימי כי בכל זאת מדובר בנושא רגיש ומקווה שאני לא לבד ... זה הריון ראשון אחרי הריון כימי שהסתיים בשבוע 5 (ולמעשה מעולם לא ממש התחיל כי לא ראו עובר ולא ראו שק ..) ועכשיו ברוך השם כבר שבוע 19 אבל עם חרדות ומחשבות שלא עוזבות אותי לאורך כל ההריון.. כל הבדיקות תקינות תודה לאל! אבל תמיד יש את הספק האם ההריון ימשיך, האם העובר בריא, האם באמת אזכה ללידה בידיים מלאות.. יש לי לפעמים מחשבות קשות על כל מני סיפורים שאני שומעת או קוראת על בדיקה שגרתית שפתאום מגלים שאין דופק והכל היה תקין או חס וחלילה שלא נדע לידה שקטה.. אני יודעת שאסור לחשוב על הדברים האלה אבל זה מחשבות שכל הזמן נמצאות ברקע ואני שואלת את עצמי איך אפשר לשנות מחשבה ולא לשדר חרדה ומצוקה לסביבה ולעובר? ממש עצובה לפעמים מהמחשבות האלה .. וכל שבוע חדש של הריון אני אומרת תודה לאל וכלום לא מובן מאליו! תמיד אני מסתכלץ ברשתות החברתיות על נשים שילדו והכל נראה כל כך ״קל״ ו״פשוט״ וברור לי שזה לא באמת ככה ואני רוצה להאמין שכל אחת חווה הריון בחרדות משלה .. אבל לפעמים מהצד זה נראה שלאחרים הכל קל ואצלי הכל קשה. סליחה על החפירה זה פשוט יושב עליי
הריון ולידההריון ולידה
💬21 תגובות👍5 לייקים