עובר גדול?! היי לכולןן הערכת משקל שבוע 31 הייתה 1940 בדיקה אצל הרופא בדק משקל אחרי שבוע 2100 (260 גרם בשבוע) האמת לא מפתיע כי אני מאוד גבוהה ורחבה. דיי נלחץ והלחיץ, אומר עובר גדול מידי. עוד הערכת משקל, עוד המסת סוכר (100) כאשר ה50 יצאה 80. (הערכת משקל וסוכר נוספים עדיין לא עשיתי) מה יהיה? מודאגת ולחוצה, אשמח לשמוע סיפורים דומים במידה ויש. הרופא אמר שמעל 4500 קילו מנתחים. לא רוצה להגיע לניתוח ומאוד חוששת. הריון ראשון.

עבודה פיזית בנות שעובדות בעבודה פיזית, (בעיקר גני ילדים ודברים כאלה) באיזה שבוע יצאתן לחופשת לידה?

בוקר טוב חודש תשיעי 💖 לא מאמינה שזה כזה קרוב

בנות האם נרות של פרוקטו גליוונול מותר בהריון? עכשיו שישי ואין לי רופא לשאול. מישהי מכירה????

אני רוצה להגיד כאן מספר דברים ואני מבקשת לא לכעוס או להתעצבן. זו דעתי האישית ולדעתי ככה נדע גם לשמוח בדברים שחנו וגם להתחשב באחר. כאן אנחנו אחיות. ואחיות לא מכאיבות אחת לשניה. שמחה בשמחת כולן אבל ! לדוגמא בנות שעדין לא נפקדו (מאחלת לכן עוד החודש להקלט בזרע קודש והריון קל ותקין) ומחכות ומצפות לזה כל רגע ורגע וכל פעם עוד אכזבה דוגמא, בנות שהקשר שלהן עם הבעלים לא בשיא וקשה להן והיו רוצות קשר טוב וחם יותר ומכבד מצד הבעל דוגמא נוספות, בנות שיש להן בעיות עם החמות ועוד ועוד ועוד דוגמאות ולא חסר. כשאנחנו מעלות פוסטים בכמה אנחנו מאושרות ובכמה טוב לנו ואיזה בעל נפלא יש לנו, ואיזה ילד רגוע יש ומעלות תמונות מה הבעל הכין ומה קנה ואיך השקיע ואיך זכינו בפריה... אז כן אאפשר לגמרי לשמוח מכל מה שאתן מעלות אבל לרגע תעצרו ותחשבו שאולי אולי, מספיק שאחת מתוך מלא בנות שרואות את זה אין לה כמוך וזה מכאיב לה ועושה לה המון צער. האם זה שווה את זה? אולי נשאיר את הדברים הטובים שיש לנו בחיים לנו ופחות נרבה להראות את העושר, אושר הזה ובכך נפחית את הצער כלפי אחרות ונשאיר את הברכה עוד יותר. כי "מה שסמוי מין העין אלא שרויה בו הברכה" מאחלת לכולן, ישועות, ברכות, פרנסה, ילודה, פריה ורביה, שלום בית ועוד רק דברים טובים. יום קסום!

היי אביגיל אשמח להדרכה והכוונה הבן שלי בן שנה ושלוש חודשים, מתקשה לישון לילה שלם, אני משכיבה אותו בשמונה לאחר שאנחנו מכבים ביחד את האורות בבית ומדליקים מנורת לילה, הוא מקבל בקבוק ונרדם איתו , אבל תמיד מתעורר ב 1,2 ובוכה במיטה שלו. אני לא יודעת מה לעשות, אני יכולה לתת לו לבכות כמה דקות, ואז הוא נרגע מעצמו וחוזר לישון, אבל שורף לי הלב שהוא בוכה לבד בחדר. מצד שני, אם אני קמה אליו, הוא לא מסכים לחזור לישון במיטה שלו וצורח עד שאקח אותו לחדר שלי לישון איתי, ומתעקש לקבל גם בקבוק. אני צריכה ללדת עוד חודש וחצי, יהיה איתי עוד תינוק בחדר עוד מעט, ברור שהוא לא יוכל להמשיך להיות איתי במיטה במצב הזה... איך אני יכולה לגרום לו לישון לילה שלם בלי לקום? אני משתדלת לעשות לו טקס שינה קטן, בקבוק חם, מקלחת, ולא מראה לו מסכים לפני השינה. מה בכל זאת גורם לו להתעורר ולבכות? אשמח שתכווני אותי איך לפעול. תודה רבה.