היפוך בוולפסון אצל ד"ר לוריא מישהי עשתה? ??? מישהי?

קיסרי בתל השומר מי כאן ילדה בתל השומר ניתוח קיסרי??איך היה??? מ1.5.19 הם התחילו לעשות ניתוח קיסרי עם הדבקה משהו חדש,מישהי שמעה על זה??

איך חוגרים חגורה נכון ובצורה שלא תזיק לעובר?

יש כאן הריוניות שגם להן הודיעו בתוצאות של מי השפיר על ממצא לא ברור/תחום אפור/תוספת סיכון קטנה בלבד? :/ אשמח לשמוע איך התחושות? מצליחות לשחרר? ממשיכות לבדיקות נוספות?

היי, לפי הכינוי אני בהריון ראשון ומאוד יקר שחיכינו לו נשואה ויש לנו בית הכל "טוב ויפה" על הנייר.. לאחרונה בגלל הקורונה עשינו מן הסכם לא כתוב שלא מתערבבים עם חברים עד הלידה בגלל שאני מפחדת מהקורונה ואפשר להפגש עם משפחות גרעיניות כי זה לא נורמאלי להתרחק מכל העולם ובעלי בן אדם מאוד חברותי אך הסכים לזה. יש לציין שהוא עובד מהבית ולאחרונה נהיה לו מאוס לא לצאת (אמרתי לו שאפשר ללכת לטייל במקומות שאין בהם אנשים ואנחנו בקושי עושים דברים יחד אז זו הזדמנות) והוא טען שלראות חברים זה מה שחסר לו והיום אחרי הרבה זמן ניסה לשכנע אותי שהוא רוצה לשבת עם חברים עדיין לא השתכנעתי ופשוט קם ואמר לי בסוף שהוא הולך, ומאז ממש חטפתי התמוטטות עצבים ולא בגלל ההורמונים אלא כי הוא ביטל את הדיעה שלי והדיעה ששנינו הסכמנו עליה, אני בכל סיטואציה מבטלת חברות ומפגשים בעיקר כי מפחדת מהקורונה והלידה שלי עוד כחודש שזה לא הרבה זמן. הוא טוען שגם אחרי הלידה בטח לא יצא הרבה ורוצה לצאת עכשיו אבל הבעיה איתו שנותנים לו אצבע ירצה את כל היד פעם פוקר פעם סרט עם חברים פעם ישיבה כל פעם משהו אחר והסיכוי להדבק הוא מאוד גבוה אז למה לעשות לי דווקא??? אני אובדת עצות, כבר אין לי כוחות להתמודד עם הסיטואציה הזאת בא לי לא לראות אותו ולא לדבר איתו אני באמת טעונה ששום דבר לא יעזור לשפר לי את המצב הזה.

האמת לא יודעת בדיוק מה אני מחפשת, אני בעיקר מחפשת הזדהות,ואם יש מישהי בסיפור דומה, אשמח לדבר איתה. לפני כחודש הגעתי לבדיקת משקל עובר, כביכול הכל היה תקין עד עכשיו, הריון ראשון… ואז אמרו לי שיש ״קיצור עצמות ארוכות״ (ידיים ורגליים) בדיקות אינסוף, כשעכשיו כבר ברור לנו שיש לנו ילד עם אכונדרופלזיה (גמדות). היום נכנסתי לשבוע 34 במהלך החודש האחרון כבר שלחנו ועשינו את כל הסקירות והבדיקות הגנטיות האפשריות, כרגע מחכים לתשובות אם מדובר רק בגמדות או בעוד דברים נלווים שיכולים להשפיע על התפתחות המוח ועוד (כדוגמה תסמונת קרוזון). כל זה כשאני בלחץ שכל יום יש אפשרות שאני יכולה ללדת. אני לא מצליחה להבין מה אני חושבת, מה אני מרגישה, אני לא מפסיקה לבכות. בעלי גם בוכה המון ובעיקר בגללי ובגלל החוסר וודאות לא יודעת מה מצפה לי. הרבה אומרים שאם זה רק פיזי זה בסדר, זה ילדים רגילים. אבל מי אמר שזה יהיה רק זה?! מי אמר שאצליח לקבל את זה?! ומי אתם אנשים שלא צריכים להתמודד עם זה ואומרים לי שזה בסדר?! הלוואי ויש פה אמהות שמתמודדות/התמודדו עם זה. צריכה הכוונה וסדר בראש... צריכה להבין מה זה באמת אומר... ואם יש פה אמהות לכאלה ילדים, אשמח לדבר איתן. תודה מראש