כאבי מחזור חזקים אני מעולפת מכאבי מחזור חזקים שהולכים ומתגברים (שבוע 6) ממש חוששת, האם זה תקני? טרם ביצעתי us

שוב מאושפזת.. אוףףףףף והפעם עד הלידה.. שבוע 30+1 את הבוקר התחלתי בשעה 5 עם דימום מסיבי שלא יבייש שום זירת רצח (לפחות) טסנו לביח... אחרי שמסרנו את הגוזלית בת ה 2.9 לסבתוש.. הגענו למיון יולדות, הדימום פסק... מוניטור של שעה וחצי בערך הודעה לפגייה שיש סיכוי ללידה מוקדמת+ הכנה נפשית שלי ושל בעלי לקיסרי חירום (אפילו ביקשו להוריד את כל הפירסינגים) משם לבדיקת צוואר הרחם (בדיקה שנקבעה מבעוד מועד) ביצעו קולפוסקופיה (הזרקת חומר לצוואר הרחם ובדיקת שינויי צבע לשלילת וירוס או חלילה סרטן צוואר הרחם) ואחכ בנלקחה ביופסיה, חשבתי שאני מוסרת את נשמתי מרוב כאבים.. משם שוב לחדר לידה להשגחה צמודה, אולטרסאונד עם מנהל היחידה להריון בסיכון ועוד כמה רופאים בכירים.. מסתבר שסופית וכנראה ודאית יש לי ואזיה פרבייה - כלי דם בצוואר הרחם (4 מתוך 10000 ברת מזל שכמוני 😉) מה שאומר שעל לידה טבעית אני יכולה רק לקרוא בפוסטים שלכן.. מקבלת צלסטון - אאוצ' טוב יאללה מתאשפזים והפעם עד הלידה... חוזרת לאותו חדר - לאותה מיטה - ולאותו צוות מקסים של אחיות ורופאים. חייבת להגיע לשבוע 36 ואז כמובן קיסרי..

טעימות נתתי גזר תפוח אדמה קישןא סלק בטטה . מה עוד ?

שם לבן יש לי בבית נועם, בהריון שני עם בן, מה אתן חושבות על עמית? או שגיא? מתלבטת 🤔

היי בנות האם כל רופא נשים עושה סטריפינג?

היי בנות, רוצה לשתף לשתף מה עובר עליי כרגע אני התחתנתי עם בעלי בגיל צעיר מאוד 18, ואמא שלו דיי השתלטה לי על כל החתונה. הרגיש לי כאילו זה לא האירוע שלי אלא שלה. המון דברים כמו שמלה או צלם הייתי צריכה להתפשר. כשאני מסתכלת לאחור כל פעם מחדש על החתונה יש לי עקיצה בלב. שזה לא היה שלי ולא מה שבחרתי. כל פעם מחדש אני אומרת לבעלי כמה בא לי להתחתן איתו שוב. הוא כמובן לא יודע למה אני מתכוונת כי לא יודע מה הרגשות שלי לגבי החתונה אבל כלכך בא לי להתחתן איתו שוב. אנחנו דתיים ככה שזה לא שאני יכולה אפילו לעשות אירוע כזה לכבודנו ולהרגיש כמו כלה. עזבו את זה שעבר יותר משנתיים מהחתונה. אני מגוללת באינטגרם ורואה כלות ופשוט מקנאה. בא לי את היום הזה זה מגיע לי זה שלי ובסוף לא קיבלתי. אפילו מסיבת רווקות לא עשו לי או הפרשת חלה. מאוד קשה לי עם התחושות הללו ואני לא יודעת איך אוכל להשתחרר מהם. ממש בא לי להסתכל על החתונה שלי כמשהו חיובי או משהו שלי שאני שלמה איתו אבל אני יודעת שזה לא יקרה. אפילו תמונות וסרט חתונה אין לנו כי החמה שלי רצתה לחסוך כסף והתפשרני על צלם חרא שלא רק שמצלם לא טוב גם עכשיו מתחמק מלעשות לנו אלבום או סרט חתונה כי עבר ניתוח. וזה אחרי שכבר שילמנו לו איל אוכל להסתכל על אנשים שמתחתנים ולשמוח ולא רק להתעסק בחוויה שפספסתי? חרבה לי התארסה ואני הכי שמחה בשבילה בעולם אבל לא בא לי שיהיה לי קמצוץ של עצב ביום שלה ואני מרגישה כלכך רע כל פעם שאני חושבת על זה שהיא צריכה להתחתן כי זה מזכיר לי שאת הרגע והיום שלי פספסתי.