שוב מאושפזת.. אוףףףףף והפעם עד הלידה.. שבוע 30+1 את הבוקר התחלתי בשעה 5 עם דימום מסיבי שלא יבייש שום זירת רצח (לפחות) טסנו לביח... אחרי שמסרנו את הגוזלית בת ה 2.9 לסבתוש.. הגענו למיון יולדות, הדימום פסק... מוניטור של שעה וחצי בערך הודעה לפגייה שיש סיכוי ללידה מוקדמת+ הכנה נפשית שלי ושל בעלי לקיסרי חירום (אפילו ביקשו להוריד את כל הפירסינגים) משם לבדיקת צוואר הרחם (בדיקה שנקבעה מבעוד מועד) ביצעו קולפוסקופיה (הזרקת חומר לצוואר הרחם ובדיקת שינויי צבע לשלילת וירוס או חלילה סרטן צוואר הרחם) ואחכ בנלקחה ביופסיה, חשבתי שאני מוסרת את נשמתי מרוב כאבים.. משם שוב לחדר לידה להשגחה צמודה, אולטרסאונד עם מנהל היחידה להריון בסיכון ועוד כמה רופאים בכירים.. מסתבר שסופית וכנראה ודאית יש לי ואזיה פרבייה - כלי דם בצוואר הרחם (4 מתוך 10000 ברת מזל שכמוני 😉) מה שאומר שעל לידה טבעית אני יכולה רק לקרוא בפוסטים שלכן.. מקבלת צלסטון - אאוצ' טוב יאללה מתאשפזים והפעם עד הלידה... חוזרת לאותו חדר - לאותה מיטה - ולאותו צוות מקסים של אחיות ורופאים. חייבת להגיע לשבוע 36 ואז כמובן קיסרי..