קודם תלדי ואז תיראי מה מצבך ואז תעשי מה שנכון לך. אני הייתי אפס הפרדה.. כי ראיתי שאני יכולה להיות פעילה וזמינה לצרכים של הילד אבל אם הייתי שמה לב שאני לא מצליחה לתפקד ספק שהייתי בכלל משאירה אותו איתי.

אני רציתי אפס הפרדה. ילדתי קיסרי .הייתי מושבתת לכמה שעות בכלל לא הייתי עם התינוקת . בעלי ליווה אותה לכל מקום. אחרי התאוששות , עברנו לחדר והיינו יחד ... הזמנתי מלונית לסופש שבוע ושם היה לנו שירותיי תינוקיה . כך , שיכולתי לשים את הקטנה ב21:00 , אחרי שהנקתי אותה וללכת לישון ולנוח..היא הייתה ישנה עד 6 . אז היו מתקשרים שאני אגיע ואקח אותה להניק ושוב היינו יחד. ככה זה , אנחנו עושים תוכניות , אבל בפועל המציאות טיפה שונה. ולכן , תיפעלי בהתאם למה שיהיה לך..

קשה להגיד מעכשיו..אם תשאלי את דעתי האישית בלבד פחות בעד זה..מבחינתי הייתי חייבת את המנוחה מהלידה..ועוד עברתי לידה קלה יחסית..היה חשוב לי לצבור כוחות מחדש..השינה בלילה..וכל זה..בבית אין את זה כבר..את נכנסת למרתון של החיים..לפחות שם נחתי וחזרתי הביתה עם כוחות מחודשים לילדה.טיפלו בה יפה בתינוקיה..וכל פעם שרציתי פשוט הלכתי לקחת אותה..זה מקל אני מודה. אבל כל אחת וההרגשה שלה..אם תרגישי שאת מסוגלת מההתחלה לטפל ולהיות אז למה לא..💙

תראי... לידה ראשונה לא הייתי מכריזה על אפס הפרדה. גם ככה בתינוקיה רגילה הרי את יכולה לקחת מתי שאת רוצה ולהחזיר מתי שאת רוצה ואז יוצא מצב שאם את מרגישה מספיק בכוח הוא איתך כל הזמן. בלידה שניה את מבינה שאין מצב להשאיר בתינוקיה כי אין כמו טיפול של אמא! לא שהאחיות לא טובות, פשוט את יודעת שאת הכי טובה בשבילו ולהיות ערה לכל דבר שלו מה שלא קורה תמיד בתינוקיה... לי בלידה הראשונה ילדתי ב11 בלילה והשארתי בתינוקיה עד 5:00 ומאז תמיד איתי בלידה השנייה ברגע שעבר האפידורל לא השארתי בתינוקיה בכלל!