סיפור הלידה שלי ☺️ הגעתי בשני בערב (שבוע 39+5) להתאשפז במחלקה להריון בסיכון כדי שבשלישי בבוקר ינסו לעשות לי זירוז ותור לקיסרי משוריין. כשהגעתי התברר שיש לי פתיחה של 1.5 ומחיקה 50% אז הרופאה עשתה לי סטריפינג (שכאב בטירוף😱) ומשם התחילו לי צירים לא סדירים ששיגעו אותי עד הערב למחרת שכבר נהיו כל 10 דקות. בשלישי בלילה בכיתי לרופאה במחלקה שישחררו אותי הביתה כי מעדיפה לסבול את הצירים בבית במקלחת שלי ולא באשפוז שם והיא אמרה שאין לי סיכוי להשתחרר עם צירים סדירים וחייב להשגיח עליי בגלל הצלקת מהניתוח הקודם. אבל היא הייתה חמודה מספיק בשביל למצוא ״האטה בדופק״ ולשלוח אותי להשגחה בחדרי לידה! אז עברתי מחלקה ברביעי בבוקר, הגיע סבב רופאים ועשו לי סטריפינג נוסף (כבר הייתה פתיחה 2.5 ומחיקה 80) ומאותו הרגע הצירים הפכו לכל 3 דקות ואמאלהההההה העצבים של העייפות והרעב (לא אכלתי מיום ראשון נראה לי) והכאביםםםם עד שבא המרדים והחזיר לי את החיוך לפנים 🤩 וככה יצא שמ13:00 אני מחוברת לאפידורל, אמנם לא מרגישה כאב אבל לשכב כלכך הרבה שעות זה נוראי יצאתי מדעתי... ההתקדמות הייתה ממש איטית.. הרופאים סירבו נחרצות לזירוזים (אחת משלושת המיילדות שעברתי בחילופי משמרות לחצה שיתנו לי פיטוצין במינוך נמוך) ופשוט נתנו ללידה להתקדם בקצב שלה, לאט אבל בטוח. בסוף, אחרי 15 שעות בחדר לידה ו4 סשנים של לחיצות מהרגע שהמיילדת אמרה ״עכשיו זה הרגע״ נולדה בתי השניה במשקל 4095(!!!!!!) גרם בדיוק במועד המשוער! יפיפייה ומתוקה! 🥰 יש גם כמה תפרים, ובכל זאת אין מה להשוות בכלל להתאוששות מהקיסרי! ממליצה לכל מי שיש צ׳אנס ללדת טבעי ללכת על זה! עם כל הפחדים שהיו בסופו של דבר זכיתי לחוות את דרך הטבע ואין גאה ממני שהגשמתי את החלום הזה 🥰