אשמח לשמוע מאמהות מנוסות יש לי ילדה אחת שמגיל 0 הרדמנו אותה על הידיים, היא כמעט…

אשמח לשמוע מאמהות מנוסות יש לי ילדה אחת שמגיל 0 הרדמנו אותה על הידיים, היא כמעט בת שנה ועדיין ישנה רק על ידיים וזה הרגל שקשה לנו מאוד לגמול אותה ממנו. אנחנו ממש מכים על חטא שכך הרגלנו אותה. בקרוב אני צריכה ללדת שוב ואנחנו לא רוצים לחזור על אותה הטעות עם התינוקת החדשה, אמהות שפעלו אחרת ממנו, איך פעלתן עם הניו בורן כך שיישן לבד? שלא יתרגל להרדמות בידיים?
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2026 בשעה 20:11
הייתי שמה במיטה ישר אחרי שמסיים לאכול וזה היה סוג של הרגל שהוא ישן אחרי האוכל במיטה לפעמים היה נרדם עלי אבל רוב הפעמים 90% ישר במיטה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2026 בשעה 20:33
להרדים בעגלה ממש עזר לי.. אחר כך היינו מנענעים קצת את המיטה יותר מאוחר או בהרדמות לילה.. בהדרגה הורדנו את זה עד שכבר הלך לישון במיטה עם טפיחות ואז מגיל שנה וחצי בערך נרדם לבד.. זה היה תהליך ארוך ושווה את זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2026 בשעה 21:15
לי היה וזה היה סיוט הייתי חודש תשיעי כבר עם כאבים , הרגלתי לישון בלול בכתה הלכתי כל כמה דק' אמא פה אמא לא הולכת לשום מקום אמא אוהבת אותך וזה בשבילך, ככה כל כמה דק' יום הראשון קשה היום השני גם שלישי רביעי פחות ואז מתרגלת, כדאי לך קצת בכי לא קורה כלום בסוף נרדמים תאמיני לי אני עשיתי טעויות עם הגדולה שילמתי עליהם יופי עד שעשיתי לכל דבר גמילה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 באפריל 2026 בשעה 22:19
אני-אבל היא לא בכתה ללא הפסקה? ניסיתי לפני שבוע לעשות גם כמוך אבל זה היה בלתי אפשרי היא בכתה ללא הפסקה. נכנסה לטנטרום לא משנה כמה ליטפנו חיבקנו הרמנו הרגענו והחזרנו

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אשמח לדעות נגיד ואת אמא לתינוק בן שלושה חודשים. ובמשפחה של בעלך מקובל שלא משנה מה השעה, האם מישהו עובד בבוקר, כשמישהו מהם טס לוקחים אותו לשדה ומהשדה שחוזרים מחול וזה מבחינתם לא אופציה שמישהו יחזור במונית אז צריכה לקחת את משפחתו ואותו לשדה. אצלנו במשפחה נהוג שלא מטריחים ומי שנוסע וחוזר - לוקח מונית. אנחנו גרים בערך 25 דק מהשדה ובבוקר קצר יותר. האם זה הגיוני להוציא תינוק בגיל הזה בשעה 6:30 מהבית ולהעיר אותו במיוחד? נניח והנסיעה רבע שעה? ואם הנסיעה היא בשעה 17:00 בצהריים שפקוק? בקיצור, בעלי חושב שהחיים לא נגמרים ברגע שיש תינוק ושאני צריכה להתמודד ושזה חרדות שלי שנכנסו מאמא שלי שאכן חרדתית ושהוא בעלי ואני צריכה לדאוג לו. אמרתי מילא בבוקר שזה באמת קצר והתינוק ישן ברכב אין בעיה! זה באמת שעות שהוא חוזר לישון ורוב הסיכויים שנרדם ברכב אבל אחהצ שזה פקקים, שהתינוק כבר מאוד עייף וקצר זה קשה להעביר נסיעה של 25 דקות חצי שעה. מה דעתכם, אני מגזימה? אתמול יצאתי מאזור מרוחק יותר שהוא לא מהבית שלנו והוויז הראה 45 דק (הייתי אצל אמא שלי שעזרה לי כל השבוע שהיה בחול ויצאתי ממנה כי עזרה לי להעמיס את כל הציוד של השבוע). האכלתי בכוונה את התינוק לפני, הרדמתי אותו שבנסיעה יישן אבל היו פקקים והוא התעורר וצרח, עצרתי בשוליים והוא לא הפסיק לבכות. ולא הצלחתי להגיע לבעלי וזה ייצר ריב. ככה הייתי בערך 50 דק בשולי הכביש מחכה שיירגע כי היה עייף. בעלי טוען שזו האנרגיה של הלחץ שלי שגרמה לתינוק להיות בלחץ בדרך ושאני אשתו ואני אמורה לדאוג להחזיר אותו, והוא לא מוכן ללחצים שאמא שלי מפעילה עליי (אמא שלי לא הסתירה שהיא לא רוצה שאסע עם התינוק) האם אני מגזימה? אשמח לשמוע דעות.
💬9 תגובות