בהריון עובדת משרה מלאה ומטפלת באנשים. ואין לי כוחות ואני עייפה מהעבודה, המלחמה…

הבן שלי לפעמים מאוד אלים כלפינו הוא בן 4 והוא רוב הזמן ילד מדהים ומקסים שכולם מחמיאים לו על איך הוא נדיב ונחמד... הגננות והורים אחרים עכשיו ברור לי שבבית ומולנו יש המון בחינת גבולות והוא מרשה לעצמו בתא המשפחתי להתנהג אחרת...גם עם דודים קרובים.. אבל לפעמים הוא מסלים הוא מגיע למצבים שהם ממש קיצוניים.. כשאני חושבת על זה זה ככה גם ברגעים שמחים.. אבל ברגעים הלא נעימים הוא מרביץ חזק מאוד ואי אפשר להשתלט עליו גם אם אנחנו מתרחקים ומרחיקים מהסיטואציה את אחד האחים לדוגמה אז הוא לא מוותר ורודף אחרינו ולא מפסיק וזה מגיע באמת לכאוס.. השבוע גם בעלי ממש נאלץ להגן על עצמו והבן שלי חטף מכה וזה היה נורא והוא נעלב עד עמקי נשמתו אבל כולנו נכחנו בסיטואציה ואנחנו יודעים שזה לא היה בכוונה וגם איתי זה קרה כי פשוט הדפתי אותו תוך כדי שאני מחזיקה את אחותו התינוקת. זה ממש בלתי אפשרי להתמודד איתו הוא לא מוותר. וזה לאט לאט קורה יותר ויותר.. כששיתפתי את הגננת היא אמרה שהוא בגן בעצמו מתרחק מעימותים וממש לא קורה שהוא מרביץ או מחזיר...הוא שובב ועושה צחוקים ובזה הוא מגזים אבל לא באלימות. ואין לי מושג מה קורה בזמן האחרון שההתנהגות הזו השתלטה עליו... לא יודעת למה אני כותבת את זה פה ומה אני מצפה לקבל בתגובה אבל תודה אם הגעת עד כאן ואם יש לך איך לסייע אני אשמח לשמוע

הודעתי לביטוח לאומי על המשך השמירה ושהייתי כל חודש 6 בבית סטטוס טיפול בתביעה חזר שוב בטיפול כמו שהיה מההתחלה מישהי יודעת למה!?