הבן שלי לפעמים מאוד אלים כלפינו הוא בן 4 והוא רוב הזמן ילד מדהים ומקסים שכולם מחמיאים לו על איך הוא נדיב ונחמד... הגננות והורים אחרים עכשיו ברור לי שבבית ומולנו יש המון בחינת גבולות והוא מרשה לעצמו בתא המשפחתי להתנהג אחרת...גם עם דודים קרובים.. אבל לפעמים הוא מסלים הוא מגיע למצבים שהם ממש קיצוניים.. כשאני חושבת על זה זה ככה גם ברגעים שמחים.. אבל ברגעים הלא נעימים הוא מרביץ חזק מאוד ואי אפשר להשתלט עליו גם אם אנחנו מתרחקים ומרחיקים מהסיטואציה את אחד האחים לדוגמה אז הוא לא מוותר ורודף אחרינו ולא מפסיק וזה מגיע באמת לכאוס.. השבוע גם בעלי ממש נאלץ להגן על עצמו והבן שלי חטף מכה וזה היה נורא והוא נעלב עד עמקי נשמתו אבל כולנו נכחנו בסיטואציה ואנחנו יודעים שזה לא היה בכוונה וגם איתי זה קרה כי פשוט הדפתי אותו תוך כדי שאני מחזיקה את אחותו התינוקת. זה ממש בלתי אפשרי להתמודד איתו הוא לא מוותר. וזה לאט לאט קורה יותר ויותר.. כששיתפתי את הגננת היא אמרה שהוא בגן בעצמו מתרחק מעימותים וממש לא קורה שהוא מרביץ או מחזיר...הוא שובב ועושה צחוקים ובזה הוא מגזים אבל לא באלימות. ואין לי מושג מה קורה בזמן האחרון שההתנהגות הזו השתלטה עליו... לא יודעת למה אני כותבת את זה פה ומה אני מצפה לקבל בתגובה אבל תודה אם הגעת עד כאן ואם יש לך איך לסייע אני אשמח לשמוע
אמהותאמהות
💬9 תגובות👍1 לייקים

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 18:37
הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים וזה בדיוק מה שתיארת. ילד מקסים, חביב המטפלות, מתרחק מאלימות אבל בבית פורק וזה קשה ממש. אנחנו מרימים עליו יד אבל כן מתגוננים ויצא אפילו לתפוס אותו כדי שלא ירביץ לאחרים, הוא פירש את זה כאלימות כלפיו ובכה. אני חושבת שזה בא לידי ביטוי בכל גיל והתנהגויות שרואה בגן מחקה במקומות אחרים, בודק גבולות וכן, זה קשה.אותי מנחם שבמסגרות יש לו מורא, הוא מבין את הכללים ורואים את החן שיש בו ובבית, במקום הנוח והבטוח הוא מרשה לעצמו לפרוק ולהתנסות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 18:38
אנחנו לאאאאא מרימים עליו יד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 19:34
זו בדיקת גבולות וכמה שזה קשה הדבר הנכון לעשות זה פשוט להציב את הגבול! גם אם הוא בוכה! כמה פעמים עד שיקלוט שזאת לא אופציה.. אבל כן כדאי לתת לו מקום אחר לשחרר את הטירוף שהוא מרגיש בתוכו. אפשר לעצור אותו בקול רגוע ולהגיד לו שאתם מבינים שהוא מרגיש מאוד כעוס או עצבני אבל אפשר אולי לחבק אתכם חזק או שירוץ כמה דקות ממקום למקום לשחרר את האנרגיה הזו שעצורה לו בגוף. יש גם את שיטת הרמזור - זה כבר גיל שאפשר להסביר לו ולתרגל איתו כמה פעמים אדום - דבר ראשון עוצרים ולא פורקים את מה שאנחנו מרגישים כתום - מנסים לחשוב מה יקרה אם ארביץ לעומת מה יקרה אם אצליח להתאפק / האם זה שווה לי וכן הלאה… ובירוק מחליטים איך לפעול.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בינואר 2025 בשעה 19:35
אגב נסי לפנות לרופא ילדים שלכם עם התיאור הזה שיתן לך הפניה להתפתחות הילד - את יכולה לקבל הנחיות הורים שעושות פלאים.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך