אחרי לידה: האם אפשר להתעקש על אשפוז מורחב בבית חולים?

אשמח לעזרה! מחר חוזרת ללימודים.. יום אחד מלא של לימודים ועוד יום של 4 שעות. אני חודש אחרי לידה!!. התינוק לרוב על הנקה.. מידי פעם שואבת.. ומשלבת גם מנות תמ"ל 1-3 פעמים ביום. ימי הלימודים שלי ארוכים. וברור לי שאצטרך לשאוב. איך אוכל לשמור בצורה הטובה ביותר את החלב שלא יתקלקל במידה ואין לי שם מקרר? בנוסף מה יקרה אם לא אשאב במשך ה 9-10 שעות? חוץ מגודש.. האם כמות החלב תקטן אחר כך ותהיה לי בעיה עם ההנקות? ועוד שאלה. אולי קצת מוזרה.. איך מנקים בין ל בין השאיבות את המשאבה? נשמע לי מגעיל ולא סטרילי לשטוף אותה בשירותים של המכללה 😅 אבל לא ידוע לי על מטבחון או משהו שיכולה להיות לי גישה אליו.

היי יקרות לידה ראשונה ילדתי בעין כרם לא היה להיט גם מבחינת יחס גם המיילדות לא היו הכי נעימות ( עברתי 2 מילדות) איפה אתן הכי ממליצות לי ללדת בלידה הזאת תודה ..

רק דרך הקבוצה הזו הבנתי מה זה בטא.. תסבירו לי בבקשה למה בנות גם בודקות משבוע 8 אם הבטא עדין עולה? הרי הרופא ראה דופק ואתן מתחילות מעקב רפואי..

בנות אני רוצה לעשות גבות הן דקות ולא יפות איפה הכי מומלץ לעשות שיטת השערה או שיטה אחרת שטובה ? אני ממש לא מבינה בזה כלום

אתמול העלתי פוסט וביקשתי שלא תשפטו אותי למרות זאת היו כאן בנות שהחליטו בשיא יהירותן לשפוט.. אני בחורה מאוד רגישה וזה מרחב נשי בשבילי לפרוק, אני לא בן אדם רע, לא בגדתי בבעלי ולא עשיתי שום דבר וגם לא אעשה שום דבר מחוץ לנישואים, ציינתי שיש לי ידיד טוב שאנחנו מדברים כבר שנים, ושאני ובעלי לא מסתדרים לצורך העניין היום היה פיצוץ על סידור הבית ועל זה שאני לא מטפלת בעצמי מה שלא נכון.. (אני מתמודדת נפש עם פוסטראומה והפרעת פאניקה) עברתי הרבה דברים בחיים אני לא צריכה שישפטו אותי ויכפישו אותי החלום שלי הוא סך הכל משפחה גדולה ועוד ילד או שניים, יש לי 3 ברוך השם עליהם, ואתמול דיברתי על זה עם בעלי הוא אמר לי לא נחרצות לא עכשיו לא עוד שנתיים ולא עוד חמש שנים וזה שובר לי את הלב שלא אחווה עוד הריון, ברור שאני אוהבת את בעלי! ברור לי שזה לא בסדר לדבר עם גבר אחר! ברורים לי הדברים האלה אבל אני לא מאחלת לכם להיות במקומי, להתלבט אם להתגרש כי אנחנו לא מסתדרים+הוא לא רוצה עוד ילדים אחר כך מגיעה הסליחה ואני מרגישה כמו אישה מוכה ולמה זה מגיע לי? אני בלילה חוויתי שיתוק שינה ופחדתי את חיי, בכיתי כל הבוקר והלכתי ל2 רופאי משפחה, מרפא בעיסוק, ונוירולוג, תבינו את רמת החרדה ומה שקיבלתי זה צעקות . אז למה אתן שאתן נשים שאמורות לתמוך בי ולהבין אותי לא מבינות למה יש לי ידיד? למה יש לי ספקות בקשר שלי? כואב לי הלב אין יום אחד בלי חרדה הוא רוצה שאאשפז את עצמי ואחר כך מתחרט אני כבר לא מצליחה להבין, אוקי ואאשפז את עצמי מה יעשו עם פוסטראומה וחרדות בבית חולים פסיכיאטרי שיש שם מחלות נפש ״אמיתיות״ (חלילה לא מזלזלת סליחה אם יש כאן מתמודדת נפש) אבל אם הכדורים שלי לא עוזרים לי מה כן יעזור?? הילדים שלי מתוקתקים מכל הבחינות אף אחת לא תשים לב שלאמא שלהם קשה, זו רק אני והבדידות שלי. זהו רציתי לפרוק