התינוקת שלי בת שנה וחודש אני מגדלת אותה בלי עזרה, בעלי איתה כל יום חצי שעה…

התינוקת שלי בת שנה וחודש אני מגדלת אותה בלי עזרה, בעלי איתה כל יום חצי שעה ובסהכ שמרו עלייה 5 פעמים עד היום. אני איתה בבית, מניקה, היא ישנה איתי במיטה. ממש מפריע לי שהיא הולכת לכל בן אדם שמושיט לה ידיים, לפעמים אפילו מסרבת לי. גם אנשים שאני לא במצב וואו איתם. היום אמא שלי ואחותי (שהיא רואה פעם בשבוע שבועיים, ואחות שאני לא בקשר כל כך טוב איתה, היא הייתה מתעלמת מהתינוקת עד גיל 10 חודשים-סיפור בעצמו אבל עזבו) היום האחות רצתה להכאיב לי ואמרה לי היא רוצה אותי היא לא רוצה ללכת ולקחה אותה, אמרה לה תגידי להם ביי והתינוקת עשתה לי ביי באמת כשהושטתי לה ידיים לפעמים שלחה ואחותי שרה איתה והיא זרמה איתה ולפעמים לא. בסוף הן אמרו לי תעשי כאילו את הולכת ואני יצאתי מהדלת והייתי בטוחה שהיא תבכה, הרי היא לא יכולה בלעדיי, היא מאוד תלותית בי ולא רק שהיא לא בכתה הן גם שרו ורקדו איתה כשנכנסתי הן צחקו עליי ואמרתי להן מה אתן רוקדות איתה כדי שלא תשים לב שהלכתי והן אמרו שהיא רוקדת אז הן שרו והתפוצצו מצחוק עליי שהיא לא רוצה לבוא אליי ואני כאילו… אני מקריבה הכל בשבילה והיא ככה רוקדת וצוחקת? עכשיו היא הייתה עם פיגמה גם, שנייה לפני שינה ורק אני יכולה להרדים אותה בלילות אני ממש נפגעתי ממנה. אני יודעת שתגידו לי פה שהיא תינוקת וזה טוב שהיא רוצה אותם ולא בוכה אבל ממש קשה לי. אני כל החיים שלי נפגעתי מאנשים שהפקירו אותי ואני שואלת את עצמי האם גם היא תהיה ככה? איזה תינוק לא רוצה ללכת לאמא שלו ולהישאר עם אנשים שהם בקושי רואה? אמרתי לבעלי שירדים אותה הוא, שכנראה הבעיה הייתה בי ואני התלותית והוא ממש לא הסכים איתי ואמר שאני רוצה שהיא תבכה כי אני כועסת (אני לא אבל אני סופר פגועה כן?) פשוט אם זה סבבה לה להיות בלעדיי אז שיתחיל גם לעזור לי ולהתמודד איתה, זה לא סוף העולם. היא בכתה לו עכשיו חצי שעה בלי הפסקה עד שנרדמה מתוך הבכי ואני מרגישה הכי מגעילה בעולם שלא ניגשתי כי הוא אמר שאני רוצה שהיא תבכה בכוונה