בעלי עשה טעות כלשהי ששברה לי את האמון בו לגמרי, לא בגידה, אבל פתח מאוד משמעותי שהיה יכול להוביל לזה. הוא התחנן על נפשו שאסלח ואמרתי לו שאני לא סולחת לו, אבל נמשיך להיות יחד בתקווה שיעבור לי. יצאנו למסעדה דיברנו על הכל, אמרתי לו שהוא צריך להבין שייקח לי זמן להחלים, שלאט לאט יבנה לי האמון וזה תהליך וזמן. הוא הבין והכל. שבוע שעבר הוא היה עם חברים שלו ושאלתי שאלות לא כמו בדרך כלל, כי מה לעשות? האמון נשבר ואני מחלימה מזה, יקח זמן עד שהכל יחזור. כמובן שאני לא איזו מטורפת עכשיו שחושדת בו בכל צעד ופסע ומשגעת אותו. אבל יש לי שאלות כן, לא בושה לחשוד אחרי מה שעשה. והוא התעצבן ואמר לי דיברנו על זה, אמרנו שזה חלק מהעבר, למה את בפרנויה ושואלת שאלות וכו וכו. מי צודק?