שבוע 31 עוד לא סגרתי קורס הכנה ללידה ובלחץ כבר מאיזור ירושלים אשמח להמלצות…

שלום לכולן אשמח לדעתכן אני חוזרת בתשובה בתוך הנישואים בעלי לא פאום יש המון חילוקי דעות שלא היו הקשר נהיה מאוד מרוחבשבת מפריע לו דברים הלבוש שלי המטפחת למרות שכל התהליך שאלתי אותו לפני אם יפריע לו והוא מיצידו לא התנגד ואף עודד לא יכולה לרשום כאן את כל בקונפליקטים בנינו אין אינטימיות אין שיתוף כאילו אנחנו שני הרים שלא נפגשים לא קל לי מרגיש שאיש לא מבין מתחזקת משעורי תודה על שלום בית וזה באמת מחזק אותי לגדל את הבנות ולשמור על שפיותי מאוד קשה עם בפער הזה בין העולמות חושבת לעצמי מה היה אם היתי מתחתנת בשידוך בלי פרפרים ולב מאוהב שלא מבין כמה צריך לבחון את ההתאמה באופן שכלתני לעיתים אפילו מרגיש לי שאני צריכה להיות כנועה וקטנה כדי לשמור על שלום בית מב שנגד האופי שלי ומצד בעלי מרגיש מיום ליום משתיקה לשתיקה שמזלזל ואדיש אליי היתי רוצה רבנית לדבר איתה שתלווה אותי שתהיה זאת שאספר לה הכל ותעזור לי אני בנקודה שמבינה ששלום בית מעל הכל אבל מרגישה כבויה אובדת עצות מול החוסר ידע שלי מבחינת הדת וכלים להתמודד בצורה נכונה זה כלכך מרוקן אותי לראות את הריחוק הרוחני שלו והפער הזה בנינו איך אפשר לעבוד על המידות שלי מעבר לשיעורי תורה ביוטיוב? למה אני לא מצליחה פשוט להיות בשמחה אמיתית למרות ההודיה הכנה שלי לבורר עולם כל כל ההשגחה, החסדים והטוב בחיי? אשמח לתובנות מנסיונכן תודה למי שקראה עד כאן.

בשבוע 18 בבדיקת אלתראסאונד , נראתה השלייה למתה , הרופא טוען שלא אלד טבעי , יש מישו שהייתה במצב כזה והשלייה חזרה למעלה לפני הלידה .

שבוע אחרי לידה שלישית פתאום מוצאת את עצמי אמא ל3 ולא חשבתי שזה הולך להיות כל כך קשה דווקא עם הגדולים מצד אחד הגדולה שלי (בת 4) קיבלה את התינוק ממש יפה היא רוצה לעשות הכל במקומי ולא נותנת לי לעשות כלום וכל הזמן נוגעת בתינוק גם כשהוא ישן , כל דבר שאני עושה היא מפריעה לי ובאה לעשות את מה שאני עושה ומתלהבת יותר מדי לא עוזבת את העגלה מצד השני ילד שני (בן כמעט 3) שנורא מקנא ולא יכול לשמוע את הבכי של התינוק לא נותן לי להאכיל אותו אפילו ישר קופץ עלי שאני מחזיקה אותו, הוא מאוד שובב ומאוד בכיין אני ממש מתוסכלת אני ממש נהנת מהתינוקי ולא קשה לי איתו מה שקשה לי שעם הגדולים אני פשוט לא מצליחה לתפקד מרוב התסכול אני מרגישה שלא מתחברת לגדולים כמו פעם ומוצאת את עצמי כל הזמן צורחת עליהם בבית ונמאס לי פשוט כל דבר להסביר להם אין לי סבלנותתתת במיוחד עם הקטןןן לעיטים אני מרגישה שאני פשוט לא אוהבת את הגדולים ולא מתחברת עליהם (לא לשפוט זה לא בשליטה) אני מפחדת להחזיק אותו ליד הגדולים ולא מצליחה להיות מזה כמו שצריך תגידו לי מתי זה עובר ומתי מתרגלים לזה ? אני מתוסכלת כל כך 😢

אני ככ מאוכזבת מאותה טכנאית אולטרסאונד שעשתה לי בדיקת דופק בפעם הראשונה בחיי, ועוד אמרתי לה שזה שזה הריון שבא אחרי הרבה שנים. שכבתי על המיטה כולי מתרגשת וצופה על המסך כשבעלי גם מביט במסך, "מעולה ,אני רואה עובר,יש שק" היא אומרת לי. "אני מתרגשת " אני אומרת לה . וכל זה בדיוק דקה . "את רואה פה נקודה מהבהבת"? היא אומרת לי. אמרתי לה כן יואו איזה מרגש. היה לי את הדופק רק לחמש שניות והוציאה את המכשיר. באמת שלא הספקתי להתרגש והיא כבר מוציאה את המכשיר אני כל כך מרגישה שלא ראיתי מספיק את הדופק של העובר שלי, שלא הבנתי מה זה שק הריון, לא אמרה לי איפה זה שק חלבון, באמת שלא הבנתי מה אני רואה במסך. וכל זה לקח דקה וחצי בלחץ. אני מאוכזבת.

הריון שלישי שבוע 40+3 בחיים לא סחבתי עד אחרי המשוער הציעו לי לעשות בלון / סטריפינג וסירבתי פתיחה 1.5 מחיקה 70 יחסי מין לא עושה כי אני עם פטריה בנרתיק סובלת יום יום מכאבים ברמה שצריכה להיכנס למקלחת שיעבור לי לא רוצה לעשות שום זירוז, העובר יצא בזמן שהוא מוכן בעזרת השם לא אשקר שקשה לי ! יש לי גירודים בנרתיק וכאבים אבל אני מספיק חזקה בשביל לא לגרום למשהו שיכאב לי במצב שלי(עם פטריה והכל שם נורא רגיש) הרופאה אמרה שזה יגרום לפתיחה מ1.5 ל2 ללא צירים ואז חייב פיטוצין אני יודעת שיש השלכות לפיטוצין מסוכנות לכן סירבתי. יש דרכים טבעיות לזרז? מרגישה נצח בהריון הזה! קשה לי מאוד

היי בנות, צריך תור לבדיקת GBS וחיסון שעלת? יש את זה בכל קופת חולים?