קצת ארוך אבל חייבת לשמוע דעות להבין אם אני באמת לא בסדר אני בהריון שלישי ברוך השםםם שבוע 28 יש לי ילד בן 4 ותינוקת בת 1.2 (שלא ישנה בלילות) והקטנה מאוד בכיינית ורוצה כל הזמן להיות על הידיים וממש בכללי ילדה ״קשה״ מצטערת על המשפט אבל תבינו את הכוונה אני מאוד חולה עכשיו עם דלקת גרון ובעלי במילואים לכל השבוע אמא שלי (שגרה 3 דקות הליכה מאיתנו) סוף סוף הבטיחה שהשבוע בגלל שאני חולה היא תבוא בצהריים תעזור לי עם הילדים ואז גם נישן אצלה והיא תעזור לי בלילה וכו אספה את הבן מהגן ב 14:00 ואמרה שילכו לאכול ונורא קר אז שאני והקטנה נשאר בבית והן יביאו לנו אוכל הם חזרו הביתה ב18:00!!!!!! איפה לא היו באמת עכשיו כאילו סבבה אבל זה בדיוק הפוך מלעזור לי!!!! אני עברתי פה אחר הצהריים קשוחחחחחח עם הקטנה שרק בכתה רק רצתה ידיים רק שגעה אותי והייתי לבד איתה כאן!!!!!!! כאילו איפה ההתחשבות שלך?!!! ואז בקטנה אמרתי לה שזה לא סבבה שקבענו שנעביר את אחר הצהריים *יחד* והיה לי נורא קשה פה לבד והיא פשוט התחילה לצרוח עליי ששום דבר לא מספיק טוב בשבילי וגם כשהיא עוזרת לי ולוקחת לי את הילד לכל הצהריים זה לא בסדר ואי אפשר לעזור לי ואני נוראית ועוד מלא דברים יפים עכשיו הכל כמובן בנוכחתו של הילדים שלי ואני כל כך עצובה בשביל הבן שלי שחזר באמת מאושר ומה זה בטוב שהיה צריך לראות את סבתא ככה צורחת על אמא ואז אחרי שהיא הלכה אני בכיתי לא הצלחתי להחזיק כבר והכל מולו והוא היה כל כך מתוק באמת לא איכפת לי מכלום אני רק חושבת כמה איכזבתי אותו למרות שזה לא היה נראה הוא עדיין היה בהיי כזה והיה בטוב אבל אני מרגישה כל כך רע שהיא עשתה את זה מולו ועוד כשיצאה מפה אומרת לו ״אל תתן לאמא להרוס לך את המצברוח״ מי אומר דבר כזה??? בכל מקרה אשמח לשמוע דעה כנה אם אני יצאתי לא בסדר