רציתי לשאול אולי אם חברה שלי צודקת למרות שנראלי שהיא לא טוב לי איפה שאני לפני הזוגיות שלי הייתי סוג של סטוציונרית אפשר לאמר יצאתי נהנתי הייתי לא דפקתי חשבון לאפחד והיום אני בזוגיות באמת גבר שבאמת כבש את ליבי לא חסר לי היציאות אבל כן חסר לי לפעמים הלצאת ולרקוד עם חברות שלי קיצר חברה שלי הזמינה אותי לצאת איתה ובן זוגי אמר לי תצאי תהני למה לא אבל ב2 את בבית מאז היא טוענת שהוא סוגר אותי ואם הוא ככה סוגר אותי הוא לא סומך עלי ולא אוהב אותי וכל מיני מילים כאלה ותכלס בן זוגי הבן זוג הכי טוב שהיה לי לא מקלל לא צועק נותן לי ים של חום ואהבה דברים שלא הייה לי באף זוגיות עכשיו בתכלס היא חברה ילדות שלי חזרנו לדבר לא מזמן והיא השתנתה ואני גם מה אומרים בסיטואציה כזאת היא צודקת ?

שבועיים אחרי לידה, יש לי ילד בן 6 בבית. אני מרגישה ממש מועקה ודכדוך אחרי הלידה. כאילו למה עשיתי את זה לעצמי? היה לנו ממש טוב וקל רק שלושתינו. והבאתי את הילד השני כדי שהבכור לא יהיה לבד בעולם ויהיה לו אח. אבל מרגישה שהחיים שלי נלקחו ממני ואני לא רואה את הסוף. אני בפחד מוות מהלילות, מלאה רגשות אשמה שאין לי זמן להיות עם הגדול. התינוק כל הזמן רוצה לינוק ושלא לדבר על זמן לעצמי, בקושי מצליחה להכין לי לאכול אפילו. מתי זה עובר? מתי יהיה לי טוב? 😕

אחרי 4 הריונות כימיים והריון שהסתיים בהפלה בשבוע 11 בבדיקות הכל תקין! מנסה כבר יותר משנתיים.. והייאוש הגיע לשיאו.. אני פשוט עצובה מהנשמה האם יש מישהי שהייתה במצב דומה לשלי? יש לי 2 בנות אחת ב 7 ואחת 5 וחצי ומרגישה שיש פער מטורף ועד שיגיע הילד הבא כבר לא יהיה קשר בין האחים :(