מתי יוצאים להתארח עם תינוקת לאחר לידה?

היי כולן מתי יצאתן להתארח בשבת אצל המשפחות פעם ראשונה לאחר הלידה ? אני ממש חוששת מהחשיפה להרבה אנשים . אצל המשפחה של בעלי יש כל שבת כמעט 10 אנשים שחלק באים והולכים ואני לא רוצה לסכן את הילדה בריאותית צריך לחכות עד גיל מסוים עד שיוצאים להתארח בשבת? מה הייתן עושות ?
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2025 בשעה 19:47
זה ממש עניין של גישה ואמונה לי האירוח עשה טוב ואני מאמינה שהכל מאת השם וגם אם שומרים בצמר גפן הכל יכול להיות אז מעדיפה את השלום שיביא ברכה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 בדצמבר 2025 בשעה 19:56
בת כמה התינוקת? הכל שאלה של מה מתאים לך... אם באמת בא לך ללכת אז את יכולה ללכת איתה ולשמור עליה שפחות ירימו או ינשקו אותה וכאלה, ואם לא מתאים לך כי זה עוד מוקדם לך אז תחכי.... מבחינת חשיפה וכו אין איזה משהו גורף, אני בכללי לא חושבת שצריך להסתגר עם תינוק חודשיים בבית ולגונן יותר מידי אבל זה מאוד אישי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בדצמבר 2025 בשעה 08:22
בילדה הראשונה שלי שמרתי עלייה מכל משמר ואפילו לא נתתי לה לגעת בצעצועים של אחרים (מכניסים לפה) בילדה הזו אני יותר משחררת. הגדולים משחקים עם בני הדודים ואני גם ככה רוב הזמן מניקה בחדר אז בנתיים הגדולות נהנות מזמן משפחתי. לא לתת להרבה אנשים להחזיק תינוקת אם את ממש לאחר לידה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בדצמבר 2025 בשעה 08:26
אני זוכרת שגיסתי ממש נעלבה שלא נתתי לבנות הקטנות שלה להחזיק את התינוקת

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לפרוק השבוע ילדתי, ברוך ה' חזרנו הביתה ומאז אני עם רגשות אשמה מול הבן שלי בן ה3 עד עכשיו הוא היה מרכז עולמי, אני מאוהבת בו היינו עושים הכל יחד, פתאום מאז שחזרתי אני מן הסתם לרוב עם התינוקת היא על הנקה כמעט מלאה, ואני כמעט לא איתו. בעלי מתפקד איתו נותן לו יחס ואני משתדלת גם כן לתת יחס כמה שאפשר ואיפה שאפשר, אבל זה לא אותו דבר. אני מתגעגעת לבן החמוד שלי,והוא כל כך טוב עם התינוקת ברוך ה' הוא מאכיל אותה ועושה לה טובה בראש כל הזמן, וכל הזמן דואג לה.. ואני מבחינתי רק מחכה שיילך לישון או שבעלי יוציא אותו כדי שאוכל להתעסק רק איתה כי אין לי כוחות לשניהם בו זמנית כרגע. אני מותשת מהלילות ועדיין מנסה להביא לו יחס אבל זה לא אותו דבר.. שמה לו טלויזיה ומנסה לחבק אותו כמה שאפשר אבל עדיין, מפחדת שהוא ירגיש שאיפשהו כרגע הוא במועדפות משנית כי הוא עדיין גם ילד בעצמו, זה שנהיה אחת גדול לא אומר שהוא ילד גדול הוא עדיין ילד בעצמו וצריך יחס אותו דבר. הוא עדיין אהבת חיי ואני מכורה אליו, אבל גם דואגת לתינוקת כל הזמן מן הסתם וחייבת לדאוג לה וזה פשוט מתיש ומשאיר אותי ללא כוחות כלפיו וזה לא פייר כלפיו בכלל, הוא עדיין ילד שצריך את אמא שלו ואני לא יכולה להיעלם לופתאום כי נולדה לו אחות. מה עושים עם הרגשות אשמה האלה? לא מגיע לו יחס של מועדפות ב' כביכול. ובעלי ברוך ה' דואג לקחת אותו לפארקים וכו' וכואב לי שאני לא איתו, שהוא לא עם אמא שלו כמו שעד עכשיו היה. אני לא מפסיקה לבכות רק בגלל זה בגלל הרגשות אשמה האלה.
💬4 תגובות