הייתי לוקחת לו את הצלחת ואומרת לו שאם הוא רוצה בחזרה את הצלחת הוא צריך לאכול יפה

זה גם גיל קשה והם רוצים לעשות הכל לבד רק ככה מחנכים אותם

את יכולה להציב גבול עם הקטשופ אבל הצעקה רק מפעילה את מנגנון הבהלה ואחרי כמה פעמים הוא נשחק וזה פשוט לא יהיה אפקטיבי.. וכמובן גם לא רוצים שיהיה באווירה כזאת. הייתי אח״כ נותנת לו מילים לתחושה ״מבהלת, זה לא היה לך נעים שצעקתי, סליחה. אמא לא מרשה לשחק בקטשופ, אפשר לשחק עם הבובה וכו וכו.. ״ וברגע האמת ברגעים כאלה אפשר לקחת את הדבר ולהסביר מה את מרשה ומה לא. מותר לו לבכות ולהיות מתוסכל ואפשר גם לחבק ולעודד אותו, בלי לוותר על הגבול. אני מרגישה שכשאני שומרת על הגבול שהצבתי בלי אמוציות ולא ממקום כועס , ולא מוותרת, זה עוזר והיא פחות מתנגדת