**מאוד רוצה להביא ילד שני אבל מפחדת שלא נעמוד בזה** אני כבר בת 35, יש לי בן שנתיים מהמם בבית ומאוד היינו רוצים להביא לו אח או אחות,אבל מאז שפרצה המלחמה בעלי כבר בסבב שלישי של מילואים (שנה וחודש במצטבר עד כה) ואני פיתחתי פוסט טראומה והפכתי מאשת קריירה למוכרת בביטוח לאומי עם אבדן כושר עבודה. עם זאת,אני מתפקדת 100 בבית ועם הילד כמעט ובלי עזרה (אמא שלי מוציאה אותו מהגן פעם בשבוע ולוקחת לגינה ובזה זה נגמר). כל ה״דודות״ מסביב מלחיצות ואומרות שממרום הגיל הן היו מביאות גם 4 ילדים ושתמיד ״אפשר להסתדר״, אבל אני מאוד מאמינה שהגישה שלהן תלויית תקופה והיום זה פחות נתון ל״יאללה יהיה בסדר״, זה צריך להיות מהלך מחושב ושקול. מה הייתם עושות במקומי- בהנתן המצב הכלכלי הלחוץ, בעל שלא נמצא בגלל המלחמה והחוסר בעזרה…הייתן הולכות על זה בכל זאת?

שבוע 11 איך אתן מצליחות לעבוד משרה מלאה 8-17? אני לא מסוגלת ולא יודעת מה לומר בעבודה, עוד לא יודעים

שבוע 12+3 ביומיים האחרונים יש. הרגשה של צורך לקחת נשימה עמוקה כל כמה זמן אחרי פעילות קלה וגם תוך כדי דיבור זה מוכר וקשור להריון ?

ילדה בת שנה ו5 משהו הזוי קורה לה בזמן האחרון בלילות היא מתעוררת וחוזרת לישון כל כמה שעות ועכשיו שמתי לב שכל כמה דקות מה זה הדבר הזה???? אני לא מבינה וזה קצת מלחיץ אם אני לא נמצאת לידה היא ישר מתחילה לבכות ואם אני לידה היא חוזרת לישון ואז שוב פעם מתעוררת קיצור משהו הזוי ומלחיץ