אני חודש אחרי לידה שנייה, אבא שלי בא היום אלינו בצהריים בדיוק שאספתי את הגדול מהגן(הוא לא בצהרון ואוכל בבית צהריים) הוא מגיע אלי ושואל אם יש לי לחם שהוא רעב. אני בדיוק הכנתי פסטה שיהיה לנו לכמה ימים. אמרתי לו שאין לי לחם בדיוק נגמר. הוא מתחיל להתעצבן עלי, באיזה בית אין לחם, הבאתי גבינה ואין לך לחם אני מאוד רעב. ממש התעצבנתי אבל לא אמרתי לו כלום כי אין לי כבר כוח אליו. חסר רגישות. אמרתי לו הכנתי פסטה אם אתה רוצה תאכל. בסוף הוא אכל מהפסטה שהכנתי וזה אומר שמחר שוב אצטרך לעמוד במטבח ולבשל. אמרתי לו במקום להקל עלי אתה מכביד. והוא אמר לי מה מכביד עליך שאני מבקש ממך לחם ואין לך לחם למי אין לחם בבית. אני שוקלת להגיד לו לא להגיע אלי באמצע שבוע זה מאוד מעמיס עלי, הוא כמו עוד ילד פה ואין לי את הכוחות לזה. אני לבד עד 10 בלילה שבעלי חוזר מהעבודה.