בא לי לפרוק… אורי נולד לפני 4 חודשים ואני לבד, אבל לא באמת לבד. יש לי בעל אבל בעלי לא עוזר באמת. אני מניקה מבחירה כמובן אז לא יוצא שיש לי כל כך חיים משל עצמי וזה בסדר אבל כן הייתי מצפה לקצת עזרה. נגיד כשהייתי חולה אז במקום להשאר בבית ולעזור לי ולתת לו בקבוק של חלב שאוב הוא הלך לחברים… הוא יכול להיות עם אורי בערך 10-20 דק ביום וזהו זה נמאס לו ולא בא לו יותר.. אני צריכה לבקש שיעזור לי וגם זה לפעמים אני מקבלת תשובה של אני רוצה לעשן רגע אני באמצע וכן הלאה… קשה לי באמת אין לי כוח יותר