חושבת על פרידה כבר מלא זמן… אבל אני מתה מפחד. רוצה רק להיות קרובה לילדים. זה כל מה שאני רוצה. מתה מפחד שהם לא ישנו איתי ואפילו לילה אחד. ועוד.. אני בת 35 ובא לי עוד ילדים. בעלי הוא אבא נהדר, אבל האמת? לא תמיד. אבל מי כן? הוא פשוט לא הגייני, שזה מרחיק אותי ממש, והוא אדם עצבני רוב הזמן. לא קליל בכלל. אני ההפך הגמור. הוא סוליסט, אני חברתית. הוא מכונה, אני רגש. לא מחבק. אני כן. לא מתכרבל. אני כן. בקיצור הבנתן. קשה לי ממש. הוא לא היה רוצה להיפרד לעולם, אני פשוט לא יודעת איך וגם אין לי אומץ ובא לי עוד ילדים. אבל גם בא לי להיות מאושרת. אוף. קשה לי. הלוואי שיש מזדהות בקהל לטיפים.