האם מותר לבצע העמסת סוכר בשבוע 23?

הבן שלי עוד מעט בן שנה וארבע, הולך סביב רהיטים, עם הליכון, מסביב לקיר, עובר בין חפצים בלי לנתק את הידיים לגמרי, פעם בכמה ימים עומד בלי תמיכה ל 2-3 שניות. אני רוצה שהוא יתחיל ללכת אבל לא לחוצה על זה בטירוף, נותנת לו את הזמן שלו. פעם שעברה שהיינו אצל חמותי היא שאלה למה הוא לא הולך, התחילה לספר על הילדים שלה באיזה גילאים הם הלכו ושאחד הלך 'מאוחר' בגיל שנה ו-3. מאוחר היא קוראת לזה. וכמובן שגם הזכירה את הילד של חברה שלה שבאותו הגיל שהתחיל ללכת וכבר רץ. אמרתי שזה ממש לא מאוחר ושזה בסדר גמור. זה מעצבן אותי שהיא גם מנסה להלחיץ וגם משווה כל הזמן לילדים שלה, ילד עם אופי שונה לגמרי והתפתחות שונה. מציינת גם שהשיג את אבני הדרך הקודמות בטווח התקין אז אני לא לחוצה על זה שיש לו בעיה כלשהי שמתפספסת (כמובן שעוקבת).

חייבת להגיד שיש כאן בנות שחושבות שהן טובות יותר מכולם ומגיבות תגובות רעות. וזה פשוט חבל. זו פלטפורמה מהממת להתייעצויות ויש בנות שבוחרות פשוט להקטין וללעוג כאילו מה אני מעיזה בכלל לשאול שאלה מסויימת שהתשובה אליה ככ ברורה. כולנו היינו מתישהו אמהות בפעם הראשונה. אולי הן מגיבות תגובות רעות כי זה גורם להן להרגיש יותר טוב עם עצמן🤷🏻‍♀️