שבוע 34 עם קטנה בת 2 ו10 והריון יותר קשה הפעם והרופאה אמרה כמה שיותר לנוח ( כאבי אגן ,גב ,דלקת ברגל וצירים מוקדמים היה לי) .. אני עושה מה שיכולה בבית ובעלי בתקופה של בין עבודות ואת התסכול מוציא עליי ועל הקטנה בלי הפסקה .. היום נתתי לקטנה לשים מגפיים במקום נעלי ספורט והוא החליט שזה לא בסדר אז הלך ל"העניש אותי" להתקע בשרותים 40 דק כשתכננו לצאת להורים.. אין לי כוח אליו ולהכיל אותו לאחרונה . והוא גם לא מבין את המצב שלי אומר לי "הריון זה לא מחלה " . לא מבין שהרופאה אמרה שאם לא אנוח בעיקר בשכיבה אני יכולה לקבל צירים שוב והקטנה לא הכי קלה, נראה לי מקנאה וגם משבר גיל השנתיים הנורא כל הזמן "לא בא לי,ככה ועושה דווקא ..והוא מוסיף וצורח עליה ללא הפסקה ,"אני לא אבא שלך "נמאס לי ממך מהתנהגות שלך.." רק מוסיף לי לעצבים ובפנים אני בוכה ולא מוציאה החוצה פורקת כאן..

הרמתי את הילד שלי עכשיו איזה חצי שעה על הידיים וגם הלכתי איתו אני ממש בהתחלה שבוע שש וכואב לי קצת זה נורא? מסוכן ? תענו לי בבקשה כאילו כואב לי באיבר כזה לא רציני אבל הבנתם