היה לי גם. קודם כל הכי חשוב זה שתאפשרי לעצמך לבכות ולכאוב כי זה ממש לגיטימי, אל תכעסי על עצמך על זה. במידה ובא לך לפרוק קצת לבעלך והוא לא ישפוט אותך אלא כן מבין אז כמובן גם יעזור. דבר שני אל תתביישי בזה. אל תתני לעצמך להרגיש כאילו משהו בך ובגוף שלך לא בסדר כי ההפך הוא הנכון. ודבר שלישי, תזכרי ותאמיני שזה קורה להמון המון המון נשים (רק כשמדברים על זה מבינים כמה זה קורה), ושבע״ה לא אחרי הרבה זמן תיקלטי להריון תקין עם עובר בריא ושלם! ♥️

היה לי גם ככה בגיל 18 היום אני בת 22 נשואה עם ילד בן חצי שנה הכל לטובה חיבוק 🙏

זה בדיוק מה שהיה לי , תאפשרי לעצמך ללפרוק זה חלק מתהליך ההחלמה

תודה בנות זה ממש מעודד. חזרתן לעבודה רק אחרי שזה עבר? או שאין מה לחכות?