היי בנות מעניין אותי לדעת אם הייתן מתעצבנות במקומי. יש לי בעל עצמאי שמאז ומתמיד לא לקח חלק בגידול הילדים ולא בבית. לצורך העניין כשהם חולים- תמיד אני זאת שלא תעבוד, חופשות- אני. סדר בבית, ניקיון, כביסות, אוכל , לקחת לחוגים, ימי הולדת, חברים-אני. בעקבות המצב הזה הלכתי לעבוד בעבודה נוחה במקום מסודר ויציב עם תנאים סוציאלים אבל השכר נמוך מאוד. למרות שלמדתי ויכלתי להרוויח טוב אבל אין לי עזרה גם לא מההורים. אז בעצם כמות החופשות והמחלות של הילדים בשנה מחייבת אותי לעבוד בעבודה שתכיל את זה. עכשיו בעצם השכר שלי נמוך (בסביבות 5500-6000) אבל אני מתפקדת כעקרת בית אפשר להגיד. הילדים גם לא בצהרונים ומגיעים הביתה לארוחה חמה כל יום. ובעלי עצמאי אין לו מחויבות לבית ומרוויח בסביבות 10,000-12,000. ומעביר לחשבון המשותף שלנו שכל ההוצאות ממנו בערך 8000. אני לאחרונה התחלתי להרגיש שזה לא הוגן ואין פה שויוןן. להכניס 8000-9000 הביתה בתור עצמאי שעובד סביב השעון בזמן שאני גם צריכה להחזיק את כל הבית על הגב שלי ולא יכולה לעבוד במה שאני רוצה זה לא מספיק. והוא במקום לקחת אחריות על המצב הכלכלי בבית מאשים אותי שאני לא עובדת מספיק. הבעיה שלי שאני מוגבלת בגלל הילדים ולא יכולה לעבוד בכל עבודה. אין לי בעיה שהוא ירוויח 10000-9000, אבל זה לא הכנסה מספיקה כדי לא להיות שותף בבית. בנוסף הוא בגלל שיעני הוא עצמאי ומפרנס עיקרי, מרשה לעצמו דברים שאני לא מרשה לעצמי כמו למשל חדר כושר, בגדים לחג. אני תמיד מוותרת על עצמי למרות שבפועל אני עובדת הרבה יותר קשה ממנו. העבודה בבית לא נגמרת. אתמול דיברתי איתן על זה והתחיל ריב שהרס את כל השבת. הוא טוען שאני מרוויחה משכורת של סטודנט ואני יודעת שהוא צודק וזה אוכל אותי יום יום מחדש, מצד שני אין לי ברירה זה או זה או שכל המשכורת שאני ארוויח תלך לבייביסיטר, צהרונים וקייטנות. אשמח לשמוע את דעתכן.