בנות שאלה בנושא הזירוזים למי שעשתה ומבינה בזה קצת.. הריון ראשון שלי אני בשבוע…

בנות שאלה בנושא הזירוזים למי שעשתה ומבינה בזה קצת.. הריון ראשון שלי אני בשבוע 38+1 יש לי צירים לא סדירים אין פתיחה אין מחיקה בכלל צוואר הרחם סגור וארוך בקיצור אין אור באופק וקשה לי ברמות אני ממש שוקלת לעשות זירוז אבל בבית חולים אמרו לי רק משבוע 39 אפשר … במידה ואני עושה זירוז מה ההמלצות איזה זירוז לעשות ? אם יש מישהי שעברה אותו הדבר כמוני? כמה זה הולך לכאוב? יש סיבוכים? תודה רבה לעונות 🙏🏻❤️
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 11:31
אני עשיתי בהריון הקודם שלי וזה גרם להאטות בדופק וסיימתי בוואקום את יכולה לעשות סטריפינג איך שלא אומרים את זה שזה הפרדת רקמות עם היד וזה לא נקרא ממש זירוז ולא גורם לסיכונים כמו חומר שמכניסים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 12:18
לא כדאי לך לעשות זירוז "סתם", זה יכול לגרום ליותר סיבוך..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 12:21
הגעתי בשבוע 40 פלוס אחרי שעשו לי סטריפינג יום לפני כדי לנסות לזרז...יום למחרת הגעתי עם דימום וירדו לי המים מיד הכניסו אותי לחדר לידה כי היו האטות בדופק בסוף גם נתנו לי פיטוצין וזה עוד יותר האט את הדופק סיימנו בקיסרי חירום. כל עוד את יכולה למשוך בלי זירוזים תאמיני לי שזה עדיף
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 21:14
מעדכנת שבסוף הגעתי למיון בגלל שהתחיל לי כאבי ראש חריגים וגילו לי תחילה של רעלת היריון ומיעוט במי שפיר מפה לשם עושים לי זירוז (בלון ופיטוצין לוריד) ומיילדים אותי תאחלו לי בהצלחה 🙏🏻❤️🙏🏻
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בספטמבר 2025 בשעה 21:52
יואו איזו עירנות שלך! כל הכבוד!! בידיים מלאות!

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי כולן.. אשמח שתקראו אני כמה חודשים בודדים אחרי לידה, הארכתי את החופשת לידה ולאט לאט חזרה לשגרה. קשה לי לשחרר ומצד שני חייבת לעבוד כי המצב לא ווואו הפואנטה- אני מפחדת מהצעד הזה ולא רק זה אני מרגישה לבד אין לי חברות מלבד 2 שלא מבינות אותי כי הן לא אמהות/נשואות ואני עם ילד ראשון אני בקושי יוצאת מהבית, גם בגלל המצב וגם בתכלס כי אין לי חברות. ישלי קליניקה בבית של ציפורניים אני מאוהבת בעבודה הזו אך לצערי לא מצליחה למלא יומן (אחת הסיבות שצריכה לצאת לעבוד בחוץ) וגם זה עושה לי רע אני מרגישה כשלון ורע לי לוותר על החלום שלי אבל אין לי ברירה אלא אם יקרה נס ופתאום מלא יקבעו מה שלא יקרה.. אני הובחנתי עם דכאון אחרי לידה ותאמינו לי שנלחמתי בזה מאוד.. ההתמודדות לא קלה הבן שלי היה מאושפז כמה פעמים ויש לי תמונות שפשוט לא יוצאות לי מהראש ורע לי אני תמיד מנסה לכפר על הדברים כאילו אני אשמה למרות שאני יודעת שלא אבל זה קשה לי אני מפורקת כי אין לי חברה לפרוק ולדבר ושתבין אותי באמת ואין לי את העבודה שאני הכי רוצה בעולם בעלי מדהים אבל ישלו כלכך הרבה על הראש שלא באלי ליפול עליו גם עם כל זה בנות קשה לי ממש.. אני מחכה לשעות האלה שהבן שלי נרדם כדי לבכות עם עצמי ולהתפרק אנלא יודעת איך להתמודד כבר עם החיים
💬9 תגובות