היי אהובות מה זה אומר סבסוד?

אני מרוסקת. המחשבות על משפחת ביבס ובמיוחד על אריאל המתוק שפני המלאך שלו לא יוצאות לי מהראש. אני תמיד בוכה על כל מקרה נוראי, אבל לא ככה. אני מרגישה שמאז הידיעה, כל המחשבות שלי סובבות סביב זה. התאהבתי בילדים הקטנים האלה כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. אני מרגישה שלא באלי לחיות בעולם שבו הם לא חיים, לא באלי לחיות בעולם שיש אנשים שהצליחו לפגוע בילדים האלו שנראים כמו שני מלאכים קטנים. אני בהריון ובעלי כועס עליי שאני כל הזמן קוראת עליהם דברים, אומר שזה לא טוב לעובר. אבל אני לא מצליחה להפסיק אני מרגישה שזו המחויבות שלי לדעת, המחויבות שלי לזכור אותם ולראות את הסרטונים שלהם כשהם היו מאושרים. מה עושים? אני מרגישה שהתחושה הזו לעולם לא תעלם ממני, אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך הלאה. איך נרגעים? איך מצליחים להמשיך עם החיים אחרי שנה וחצי של תקווה שהתנפצה לרסיסים בצורה כזו אכזרית? יש עוד מישהי שמרגישה כמוני?

גיל שנתיים וארבע הייתם קונות בימבה או אופני איזון

ילדתי לפני שלושה שבועות לא הצלחתי להניק הנקה מלאה החזה שלי גדול וקצת נופל הפטמה גדולה אני ממש מצוערת מזה שלא הצלחתי לתת הנקה מלאה במשך שלושת הימים בבית החולים הנקתי פה ושם אולי 5 דק לא יותר כי זה לא כזה הסתדר כשהגעתי הביתה אותו דבר רק אחרי יומיים שלושה קנינו משאבה ונראה לי שזה היה קצת מאוחר מידי לא יצא לי מספיק חלב להאכלה מלאה ניסיתי לשאוב פעמיים ביום כי לא היה לי זמן וכוחות עד עכשיו המצב אותו מצב שואבת פעם ביום ולא יותר יוצא לי ממש טיפות אבל אם אני לוחצת על הציצי יוצא שפריץ אני ממש מדוכאת מזה ובא לי שהתינוקת שלי כן תקבל את החלב שלי מה עושים? כשאני מנסה לתת לה להניק היא מניקה 2-3 דק ואז מתעצבנת ובוכה ואני ישר נותנת לה בקבוק עם תמ״ל כי כואב לי לראות אותה בוכה אני חושבת למצוא פתרון או להפסיק לגמרי כי זה מביא אותי למצב נפשי לא טוב בגלל שאני ממש מבואסת מזה מציינת שזאת ילדה שנייה אחרי 11 שנים ביחד הראשון שלי הנקתי 3 חודשים והפסקתי כי היה לו ריפלוקס אבל בזמן ההנקה הייתי גם שואבת והיה יוצא לי המון המון חלב. אוף תעזרו לי בבקשה