אמא לתינוקת בת 8 חודשים אני באמת כבר מרגישה שאני מתחרפנת בבית איתה כל יום סופרת…

שבוע 37 שלשולים בלי הפסקה מ12 בצהריים כאבים בגב התחתון שבאים והולכים ביחד עם כאב מחזור קל שבא והולך.. מה הסיכוי שיתפתח ללידה פעילה?

ערב טוב הגיוני שהתחיל לי הטעם המגעיל בפה והבחילןת ופתאןם הפסיק?? יש מה לחשוש?? וזה אחרי שנבהלתי בעבודה מרעש חזק כמו טיל

הקאות דמיות בהריון שבוע 27 פעמיים בשבוע כמעט חודשיים כבר במצב הזה עשיתי את כל הבדיקות ואמרו שהכל תקין אבל המליצו לעשות בדיקת קולנוסקופיה לבדוק בצורה מקיפה. יש מישהי שעברה משהו דומה ויודעת להגיד לי על הבדיקה והאם כדאי לעשות?

היי חברות, איך אתן מתמודדות עם הערות של המשפחה כלפי העלית המשקל? התחלתי במשקל 45 וכרגע בשבוע 31 ושוקלת 57. אמא שלי חושבת שעליתי יותר מידי במשקל ולא יורדת ממני. מה עושים? פשוט להתעלם? להתעמת? …. המחשבה על המשקל מעסיקה אותי יותר מידי במהלך היום ובלילה…. מרגישה שאני מתחילה לפתח חרדה ודכאון סביב העניין.

הבת 3 שלי ממש ממש מפחדת כשיש אזעקה היא ממש בחרדה מזה ברמה שמפחדת לצאת מהממד אני ממש אשמח לעצות בחיים לא ראיתי את הילדה ככה בפחדים (לא מדליקים חדשות ובכללי טלוויזיה לידה) לא מדברים על המצב לידה ואנחנו בכללי מנסים מאוג להרגיע ולהגיד לה שאין ממה לפחד . אבל זה לא עוזר..

היי בנות אני חייבת לפרוק וגם לשמוע את דעתכם בנושא נשואה +בת שנתיים ובהיריון שני שבוע 32 המצב הכלכלי לא הכי בשמיים ובעלי עכשיו התחיל עבודה 2 אני כן מפרגנת ובעד שיעבוד שתי עבודות אבל לפעמים לי אישית זה קשה לי עכשיו תבינו למה .. הוא מתחיל בארבע בבוקר עוזר נהג ובסביבות 1/2 עבודה שנייה עד שהוא מגיע הביתה ומסיים זה תשע עכשיו אין לי בעיה נכון זה קשה לא לראות כל היום אבל לי מאז ההריון ניהיה לי אני לא יודעת עם לקרוא לזה אובססיה אבל לי קשה שהוא בקושי מדבר איתי כי בעבודה השנייה הוא עובד עם אחיין שלו בן 17 וכשהוא איתו באוטו יש אווירה יעני מדברים רגיל אבל איתי זה קצר אני ידבר איתך הגעתי למשלוח או משהו בסגנון וזה מפריע לי אני אשתך אתה צריך לדבר איתי על הכל ככה אני חושבת .. והיום בערב זה התפוצץ כשהיינו אצל חמתי הוא טוען שאני לא רוצה שהוא יעבוד וזה לא נכון פשוט מפריע לי העניין הוא בקיצור אני מרגישה רע שהמשפחה שלו חושבת שאני כזאת יש לי גם קנאה מטורפת בעניין שזה להביא את המשלוחים יעני לנשים וזה ככה כי עברתי דברים בעבר זה לא סתם שפתאום יש לי חוסר אמון אין מה לעשות אחרי הכל אני בהריון ויש לי הורמונים וכן כל דבר קטן משבש אותי זה לגיטימי שזה יפריע לי אני לא עושה את זה מכוונה רעה אני יודעת שהוא צריך לעבוד ועם צריך אז 2 עבודות אבל לי קשה תודה למי שקראה עד פה אני אוכלת את עצמי שאני לא מצליחה לשלוט במצבים שלי