היייי בנות יש לי התלבטותתתת אני בהריון שבוע 14 ברוך השם ולא עושה שקיפות…

אני לא יודעת איך להתמודד עם זה כבר מרגישה שגיסתי מספרת לאמא שלי דברים ואומרת לה לא לספר לי למשל אפ אני מספרת לחמותי דברים היא כן מספרת לבת שלה לא בקטע של רכלנות היא החברה הכי טובה שלה עכשעו יודעת שזה אישי והכל אבל כאילו גיסתי נדחפה כזה , היא כל הזמן הולכת לאמא שלי מזמינה אותה ולא אותי דברים כאלה כאילו כל היום ביחד ונדחקתי לצד ועכשיו לדעתי היא מסתירנ איתה שהיא בהריון ולא אןמרת לי כי אני לא מצליחה להקלט והיא גם נהנית מזה שאמא שלי פחות איתי ויותר איתה אני מהצד שלי החלטתי לקחת צעד אחורה כי לא באלי יותר להרגיש המצורעת וזאת שלא נקלטת אז לא מדברים איתה ופתאום אמא שלי אומרת לי את לא מדברת איתי כבר בבוקר לא מתקשרת אליי למה כאילו פתאום את מחפשת אותי? מה קרה? אין לי כוח אליה כבר באמת באלי פשוט להיות לבד היא כבר התנהגה איתי ככה בהריון הראשון וכאילו הכל חוזר שוב.. איך הייתן מתמודדות?

אני בחרדה קשה קשה קשה הייתי לפני שבועיים בסקירת מערכות מאוחרת ונאמר לי שהעובר גדול בשבועיים היום היתי אצל הרופא נשים שלי למעקב גדילה וברוך ה׳ היה בסדר העובר גדול בשבוע אבל הראש גדול ביותר משבועיים הרופא שלח אותי לסקירה מכוונת אני עצובה בא לי לבכות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי 😭