מה דעתכן, הייתן הולכות להורים שלכן בלי הבעל באופן קבוע? בעלי לא מסתדר עם אמא…

נשמע שאמא שלך הבעיה בסיפור ואת צריכה לדבר איתה ולהסביר את הצד שלך ואת המקום שלך. היא לא יכולה להמשיך להתנהג ככה וצריכה גם לקבל את בעלך ולשנות גישה כי זה מה שבחרת. בעיקר אם אין סיבה טובה לכל הדבר הזה. ולגבי השאלה שלך - לא, אני לא הייתי הולכת בלעדיו אלא מנסה לפתור את העניין או מצמצמת עוד יותר את מעט הביקורים (ומבקשת ממנו לעשות מאמץ ולבוא)

סיטואציה בעייתית מצד אחד אמא לא פשוטה אבל עדיין אמא שלך ומצד שני בעלך הכל בידיים שלך! כמו שאת מודעת להתנהלות של אמא שלך הוא גם צריך להבין שזו חמתו לטוב ולרע לקבל את זה ושמור על קור רוח מולה להמעיט במפגשים אבל לא לוותר עליהם זו המשפחה שלך . הכל תלוי בשיחות שלך איתו בחיבור בניכם ובהכנה בריאה לפני כל מפגש אפילו להפוך את זה לצחוק משותף על הסיטואציות מאשר זעם. ככה שגם אם היא תנסה לייצר בלאגן זה פשוט יעבור ליידכם אחרת תמצאי את עצמך בכאוס שלא נגמר לגבי חשש שמא תהיי כמו אמא שלך זה תלוי בך ובדרך שאת תבחרי בה ואם הוא מפחד מזה אז הבעיה היא שלו אם הזוגיות שלכם חזקה שום דבר לא נכנס באמצע.

בול מה שאנונימי אמרה יש אימהות שעדיף לא להישאר בקשר טוב מידי

האמת לא הייתי הולכת בכלל לא עם בעלי ולא בלעדיו. עם כמה שזה קשה כי זה ההורים שלך אבל התפקיד שלך לשים את הגבול. אם היא לא מכבדת אותך ואת בעלך ואת הילד שלכם אז מה יש לכם לעשות שם? תבהירי לה אתתזה

אפשר בכבוד להסביר לאמא שלך. אבל לפי זה שאמרת שהיא לא מכבדת את את הרצון שלך . אני בספק אם זה יעזור בכלל... אי אפשר לשנות את העולם אבל את יכולה לשפר את הזוגיות שלך על ידי כך שתרימי לבעלך בכל פעם שהוא כן מתאמץ עבורך. תגידי לו כמה את מעריכה שהוא מגיע עם כל הקושי בדבר, ואפילו הייתי קונה איזה שוקולד או. ממתק חביה עליו ולהשאיר פתק קטן כמו- תודה אתה אלוף העולם! כי ת'כלס זה ממש קשה להתארח במקום שאתה מרגיש לא רצוי. אבל אם את מראה לו כמה את מעריכה זה ישפר את היחס בינכם שירגיש שאת מבינה ומרימה לו. בטוחה שזה יפיק את המטרה ויתן לו הרבה כוח ומנוף לזוגיות שלך והוא עוד יחפש הזדמנויות נוספות לשמח אותך כי גבר חייב חייב שירימו לו כל הזמן.

הולכת לבד עד שהיא תבין את עצמה

לא הולכת בלי בעלי מי שלא מקבל את בעלי לא יראה גם אותי לא פותחת פתח כזה..

בלי קשר לבעלך רגע נשים את זה בצד אמא שלך דוחפת לילד טלויזיה וממתקים למרות שאת מבקשת שלא, ואת רוצה להמשיך ללכת לשם? מוזר מאוד אני אישית לא היתי מסכימה גם לי ולאמא שלי היו ריבים על הדברים. אלה בדיוק (מסכים וממתקים) וגם הקטע של החיבוק/נשיקה ללא הסכמה. כשהבכורה שלי נולדה. הפסקתי ללכת לשם והבהרתי לה שזו הסיבה, שאני מעדיפה שתבוא אליי הביתה כשיש לי שליטה והיא הבינה ושינתה גישה ***לגמרי***. היא מציעה פירות במקום ממתקים, מכבה את הטלויזיה איך שאנחנו נכנסים בדלת ושואלת את הילדה אם היא רוצה לתת לה חיבוק או ״כיף״ (כזה ביד) בתור שלום, ואם היא לא רוצה היא מכבדת. ברגע שיש לנו ילדים הם האחריות מספר אחת שלנו ואני לא אוותר על הערכים שלי בשביל ״לכבד״ אף אחד, גם לא את ההורים שלי. מתוך הבנה שאני לא עושה להם דווקא אלא שיש לי מטרות טובות לחינוך הילדים שלי והם בראש מעייני. דבר אחרון לגבי בעלך, נשמע שקשה לו מאוד והוא מעדיף להתרחק (רחוק-מתוק) מהסיטואציה כדי לא לייצר ריב, שזו התגובה הבוגרת והטובה ביותר לסיטואציה בעיני. כל הכבוד לו. נשמע ששורש הבעיה הוא אמא שלך ובעלך מקסים ומתחשב ברצונות שלך, מוכן שתלכי בלעדיו, מוכן שאמא שלך תרמוס את הבקשות שלכם לגבי החינוך והעיקר שתוכלי ללכת לשם. היתי מודה לו ואומרת לו כמה אני מעריכה אותו.