פוסט התייעצות, אשמח לשמוע מה אתן אומרות. עברתי קיסרי חירום לפני כמעט שנתיים ואני כרגע בחודש תשיעי בשבוע 37+4. תמיד מאז הלידה הראשונה בקיסרי שהייתה לי קלה מאוד ידעתי שאני רוצה ללדת שוב בקיסרי זה כאילו היה לי מקובע בראש בגלל שההחלמה הייתה לי ממש קלה ולא הבנתי למה לעבור לידה וגינלית ולסבול (סתם בראש כי לא עברתי וגינלית). עם תחילת ההריון הזה ישר קבעתי קיסרי לשבוע 38 והרופא ליווי הריון גם היה בדיעה שזה יותר נכון בגלל הסיכונים ללדת וגינלית אחרי קיסרי (קרע ברחם) וזה שאני רוצה בכך. כל ההריון שמחתי על ההחלטה וכעסתי על מי שדיבר איתי על לשנות את דעתי (אמא ואחיות שלי) ועכשיו שאני כמה ימים לפני הניתוח- התערערתי מאוד!! אני מרגישה שאני מפספסת, שאני מפספסת את החוויה המהממתתתתת שהייתה לי בלידה הקודמת ושאני כלכך מקנאה בכל אחת בחודש תשיעי כי אני יודעת איזה חוויה מהממת היא הולכת לעבור עם הצירים, עם הכאב, עם הכל.. זה היום הכי יפה בחיים של זוג שק שה לי בבפנים שלי לוותר על זה. כל כך בא לי שוב את החוויה הזו את הצירים, את הדאגה העוטפת של בעלי, את הכל! אבל- לא באמת בא לי ללדת וגינלית אלא עמוק בפנים בא לי שוב לסיים בקיסרי חירום וכיביכול להרגיש שלא פיספסתי כלום. אני משתגעת! אני כבר מתחרפנת!! אני לא מבינה למה אני רוצה לעבור את הכל אם אני לא באמת רוצה לעבור לידה וגנלית ואני אפילו מפחדת מיזה (כי לא עברתי את זה) אבל כן עברתי צירים ו23 שעות בחדר לידה וניתוח קיסרי והייתה לי חוויה מהממת שאני רוצה שוב 🥹 אנחנו מתכננים רק שתי ילדים אז אני יודעת שזו גם הלידה האחרונה שאחוויה ומפחדת לחיות על חיי עם תחושת ההחמצה. תודה לכל מי שקראה, אשמח מאוד לדיעה של כל אחת, אני אפנה? מה הייתן עושות לו הייתן אני? מה אתן מבינות שכדאי לי? אציין כי אני יכולה לבטל את הקיסרי גם שעה לפני הניתוח זה גם הרופא ליווי הריון ציין בפני כמה פעמים.