אוף בעלי במילואים ומתחילת ההריון אין לי יותר מדי מי שימלא לי את החשקים. את וולט כבר הכרתי מקרוב אבל זה יקר מאוד ואין לי אפשרות להזמין מהם יותר מדי.. ההורים שלי גרים מעלי ולא מקדישים יותר מדי תשומת לב ואכפתיות בהריון היום פעם ראשונה אמא שלי הכינה לי משהו שביקשתי כבר מאתמול להיום וגם עשתה את זה בלי חשק ובלי כוח כי היא לא טיפוס שמבשל.. מרגישה שכשאני אצל חמתי יש לי יותר דאגה ומעטפת מאשר כאן בבית שלי וזה עצוב. כל אחד בתוך הכוך שלו כזה ולא מסתכל ימינה שמאלה אפילו מאחיות שלי אני לא רואה יותר מדי התעניינות. מבינה שהן עסוקות אבל אני אחות ראשונה בהריון, ילדה ראשונה של ההורים שבהריון וציפיתי קצת ליותר יחס. זה לגיטימי להתבאס מזה? כי אני לא בן אדם שאוהב לבקש פשוט בעלי העיר את תשומת ליבי לנושא של המשפחה שלי ומאז אני יותר מרגישה את זה. בא לי שמישהו ישמע שבא לי ענבים ופשוט יסע לקנות לי