עוד שבועיים צריכה לחזור לעבודה ואני פשוט לא מסוגלת לא שהיה לי טוב בחופשת לידה סבלתי מדיכאון ובכל זאת אין לי כח לתפקד גם עם משרה מלאה. אני נקרעתי בחופשת לידה יש 4 ילדים ואני באמת מותשת אני רק מנסה לדמיין איך מכניסים בין לבין עבןדה ואני קורסת לפחות בחופשה לא היה לי בוס על הראש

הייי חברות הייתן נוסעות עם תינוק בן חודשיים לאילת באוגוסט?

ממש רוצה לפרוק כי אני משתגעת מזה כבר. יש לי תינוק מתוק, תאמינו לי אני אמא ממש טובה ודואגת להתפתחות שלו, אוהבת ללמוד ולדעת ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בין אם זה בתחום התזונה ובין אם זה בהתפתחות. המשפחה שלי, מרגישה שבגלל שזה ילד ראשון הם בטוחים שהם יודעים טוב ממני. נכון יש לכם ניסיון, זה לא אומר שהידע שהיה לכם שגידלתם אותי לפני 30 שנה זה הידע שיש היום. כל פעם מעירים לי וממש על בסיס יום יומי ואני מוצאת את עצמי פשוט חוזרת על אותם הדברים. אין לי אנרגיות להתמודד עם זה! נכון אפשר לשמוע ולא ליישם אבל גם לשמוע אין לי סבלנות כבר. למשל - הילד עוד לא יושב עצמאית והם מציקים לי שזה בגלל שאני לא מושיבה אותו מספיק. ההפך הוא הנכון - כאשר שרירי הגב חלשים אסור להושיב לפרקי זמן ארוכים(מעבר לאוכל למשל רבע שעה) כי זה יוצר עומס על הגב התחתון. הם כל יום אומרים לי שאני טועה אפילו ששלחתי להם הקלטות שביקשתי במיוחד ממומחית בהתפתחות ילדים שאני עובדת איתה. איך מתמודדים עם זה כבר? הם גם לא יפסיקו להגיד את דעתם בכל רגע נתון, אני גם לא מפסיקה להתעצבן. מישהי מכירה? משפחה סובייטית אגב.