הלב שורף כלכך. תחושת השפלה. הנפש חנוקה ובקושי מצליחה לנשום. התחושות בדידות העמוקה שזורמת בורידים. כאילו שאין אפילו בן אדם אחד בעולם שאכפת לו. והסבל המתמשך במשך שנים. התחושה כלכך שורפת כאב חד כמו תער שננעץ בדיוק בלב ומסתובב כל דקה שעוברת. החיים והמשפחה שנבנו על שקרים ועוד שקרים על בגידות ועוד בגידות. הזכרונות הסיוטים המילים והתמונות שלא מצליחות לצאת מהראש. הכל כלכך כואב, כלכך שורף אין מילים שמספיקות בעולם כדי לתאר את התחושות. המוח עסוק 24/7 כבר שנים בסיטואציות ורק מריץ סרטים ששורטים את הנפש כל סיטואציה עוד טיפה. השקרים על גבי שקרים הם שורפים הם מחזירים אותך לעבר, הם כואבים ומשפילים ומזלזלים. וההוכחות?….. הם קיימות. אין בקשת סליחה אין הכלה של הכאב אין שותפות אמיתית. והפחד לעזוב הפחד לסיים הפחד הזה לפרק הכל ולהשאר בלי כלום….. הפחד שיחלקו מיטה הפחד שיחליפו את התפקיד שלך עם הילדים. הכאב עז מדי רק מלחשוב על זה. הרצון למות כבר ולסיים הכל. אין סיבה ואין טעם והלב לא מסוגל להכיל יותר את הכאב. והנפש לא מסוגלת יותר לזעוק כל יום. המחשבות הסיטואציות התמונות והשקרים הכל שורף הכל כואב וכבר אין שליטה על זה. העבר משקף את העתיד וההווה כלוא ביניהם. המרכאות ממלאות את המוח ואם אפשר היה להחזיר את הגלגל אחורה. או לבחור בלא להיוולד בכלל הבחירה הייתה קלה מידי. חיים של סבל אין שמחת חיים ואין טוב הכל רע. כי בכל שנייה ביום יש סרט שמתנגן בתוך הראש… והנפש? היא כבר לא מסוגלת להכיל…….. סליחה על האורך. ותודה למי שפינתה מהזמן..💔